כמעט הכרזת מלחמה | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כמעט הכרזת מלחמה

, עודכן
0

אי אפשר להפריז בתיאור האירוע אתמול בצפון. זה היה מסוג האירועים שמעצבים מציאות, שאחריהם דברים ייראו אחרת. אם הצליח צה"ל להגיב קשה מספיק, ולהרתיע, נמשיך ליהנות משקט בגבול לבנון. אבל אם חלילה המסר לא נקלט בצד השני, אנחנו עלולים בהחלט לעמוד בפתחו של מדרון חלקלק, שסופו בעימות נוסף בצפון.

החשש הזה הוביל אתמול בכירים בצה"ל לדרוש להמשיך ולהגיב. לגבות עוד מחיר מצבא לבנון, שיזם פיגוע ללא סיבה, עד שיצעק "די" ויתחייב בבירור שלא לשוב ולפעול. הדרישה הזאת נדחתה על ידי הדרג המדיני, שחשש מפני הסלמה לא מבוקרת והחליט "להכיל" את האירוע.

ההחלטה הזאת סבירה בראייה אסטרטגית, בטח על רקע הכאוס הפוליטי הפנימי בלבנון, שצפוי עוד להחריף על רקע פרסום מסקנות הטריבונל שחקר את חיסולו של רפיק אל-חרירי. הסלמה היתה משחקת לידי חיזבאללה, שבוודאי היה קופץ על ההזדמנות להגן על הכבוד הלבנוני ולאחד סביבו את כלל הכוחות. ישראל היתה נתפסת - שוב - כתוקפנית, איש לא היה זוכר מי התחיל ולמה, האצבע המאשימה היתה מופנית, כרגיל, אך ורק לעברנו.

ועדיין, גם ההחלטה הסבירה הזאת מותירה תחושה מאוד לא נוחה. לו חיזבאללה פגע בצה"ל זה היה "הגיוני" משום שמדובר בארגון טרור, אבל כאשר עושה זאת צבא לבנון שאמור לסייע בשמירת השקט, זאת לא רק הפרה של החלטה 1701 של האו"ם - אלא כמעט הכרזת מלחמה.

ההסבר המיידי שנתן לעצמו צה"ל אתמול בשטח לאירוע היה חילופי מפקדים בחטיבה הגזרתית הלבנונית וכניסתו של מפקד חדש, מיליטנטי מאוד, שרצה לסמן לצה"ל את הגבול. חייליו הבינו את "רוח המפקד" ופעלו נגד מה שתפסו כפגיעה בריבונות לבנון, צה"ל תקף במישרין את אותו הגדוד כדי להבהיר לו שעבר את הגבול.

עכשיו צריך לקוות שבצבא לבנון הבינו והפנימו. המבחן יהיה כבר הבוקר, כאשר ימשיך צה"ל בעבודות לאורך הגדר, ולעיתים מעבר לה - ועדיין בחלק הישראלי של הגבול (בחלק מהמקומות הגדר והגבול לא חופפים, מסיבות טופוגרפיות ומבצעיות). מי שישחק תפקיד מרכזי במאמצי ההרגעה הוא יוניפי"ל, שאמנם נחלש לאחרונה אבל עדיין רגיש מאוד למצב בשטח: כאשר צה"ל הודיע לו אתמול בבוקר כי בכוונתו לבצע את העבודות, הוא ביקש לעכבן ב-48 שעות בנימוק שמפקדו נמצא בניו יורק וחושש מתבערה בהיעדרו.

האם ביוניפי"ל ידעו או סתם חשדו וחששו? לא ברור, וגם לא ממש חשוב. בישראל בחרו להתעלם מהבקשה ולעבוד, בעיקר כדי לשמר ריבונות. עכשיו הריבונות הזאת עומדת במבחן. צריך לקוות שהתגובה אתמול הספיקה כדי לעמוד בו, אחרת אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בקרוב במציאות חדשה-ישנה בצפון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר