"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מו"מ

,עודכן

לחלומות של הפלשתינים על נסיגת ישראל לגבולות 67', חלוקת ירושלים ושיבת הפליטים, נוסף חלום נוסף - חלום בקעת הירדן. קבוצת כלכלנים ישראלים ופלשתינים, הפועלת בחסות מכון פרס לשלום, מקדמת את הטענה כי בבקעת הירדן טמון עתידה של הכלכלה הפלשתינית.

תוכניתם של הכלכלנים כוללת בנייה של ערים פלשתיניות בשיפולי השטח ההררי של הבקעה,
שישרתו את הגידול הטבעי ואת הפליטים שישובו לאזור(!), וכן תוכניות פיתוח בתחומי התיירות, החקלאות, התחבורה ועוד.

תוכנית זו, בחסותו, וכמובן במימונו, של מרכז פרס לשלום, מניחה כמובן מאליו שבקעת הירדן שייכת לפלשתינים. אכן, מזרח תיכון חדש, והפעם "במעמד צד אחד" בלבד. חלום פלשתיני זה הוא חלום הבלהות של אזרחי ישראל ולא רק של תושבי בקעת הירדן, שכן בקעת הירדן היא מרחב הביטחון המזרחי של מדינת ישראל.

לישראל זכות טבעית וצורך מוכח היסטורית ומוכר בינלאומית בגבולות בני הגנה המאפשרים לה להגן על עצמה בכוחותיה היא. ממדיה הפיזיים הצרים של ארצנו (המרחק הממוצע בין הירדן לים התיכון הוא כ-67 ק"מ בלבד), ההיסטוריה של התוקפנות נגדנו ובחינת המענה לארבעת האיומים המרכזיים (מתקפה קונבנציונלית, טרור, ירי רקטות וטילים ומתקפה בלתי קונבנציונלית) מראים שרק ריבונות ישראלית מלאה בבקעת הירדן כולה, כאזור ביטחוני הנסמך על נהר הירדן כקו גבול, תאפשר מתן ביטחון לישראל בעת הסכם, וכמובן בתוספת הדרישה המוצדקת לפירוז הישות הפלשתינית.

העובדה כי מדינת ישראל נמצאת זה שנים בתהליך שלום מחריפה את המאבק על הקרקעות. הניסיון הציוני מראה שבסופו של דבר נקבעים גבולותינו בעיקר על ידי מעשה ההתיישבות. צרכים ביטחוניים הנוגעים לשליטה טריטוריאלית יכובדו אך ורק אם יגובו באחיזה קרקעית. התפיסה הלאומית והצורך הביטחוני של שליטה בבקעת הירדן יוצרים, לפיכך, צורך בהתיישבות ובפיתוח חקלאי ותעשייתי.

מעבר להכרה כי רק על ידי החזקה יהודית בקרקע ניתן לשמר נוכחות ביטחונית, נדרש ניתוח אובייקטיבי שיאפשר לענות על השאלה הבאה: האם זה הזמן לפתח את בקעת הירדן? האם סיום התקופה שבה חל צו הקפאת הבנייה באזור יהודה ושומרון הוא הזמן המתאים לפתח אזור שבו קיימים תנאים אקלימיים כה קשים?

במחקר שערך פרופ' משה מאור ממועצת הביטחון לישראל נמצא כי בקעת הירדן מצויה כיום בנקודת המראה, כלומר במצב שבו הבשילו התנאים לצמיחה כלכלית וחברתית מהירה. מבחינה דמוגרפית ניכרות בשלוש השנים האחרונות מגמות הכוללות את התחזקות ההתיישבות הדתית בבקעת הירדן, חזרת הבנים ליישובים וביקוש רב למגורים בבקעה - ביקוש כה גדול עד כדי כך שהוא מוביל לעיתים לפינוי מתיישבים המתגוררים ביישוב כדי לפנות מקום למשפחות צעירות.

ברמת הפיתוח החקלאי, הבקעה כבר הוכיחה את הפוטנציאל של גידולים חקלאיים מסוימים (פלפל, תבלינים טריים, תמרים וענבי מאכל), פותחו פתרונות ספציפיים לענפים אלו וגם נמצאו להם שווקים בינלאומיים. בנושא הפיתוח התעשייתי התחדד הצורך בהקמת תעשיות משלימות לגידולים חקלאיים, כמו רפתות ומחלבות, מפעלי דשנים, חומרי הדברה, אריזות קרטון והיי-טק חקלאי. גם הפוטנציאל לפיתוח תיירות בבקעת הירדן משווע למימושו. מספיק לראות כיצד מתפתח הצד הירדני של קצר אל-יהוד (אתר הטבילה) כדי להבין את שעלינו לעשות.

זה הזמן להזכיר למכון פרס לשלום ולכולנו את קביעתו של ראש הממשלה יצחק רבין בנאומו האחרון שנשא בכנסת, באוקטובר 95', ולפיו בכל הסכם שלום חייבת ישראל לשמור על בקעת הירדן "במובן הכי רחב של המושג". שלום לא בונים על ידי עידוד חלומות קטלניים אלא על ידי הבטחת ביטחון.

כיוון שבקעת הירדן היא שטח בעדיפות ביטחונית ראשונה במעלה, וכיוון שהבשילו בה התנאים לפיתוח כלכלי-חברתי, היא חייבת לקבל קדימות ברורה בהשקעות ממשלתיות מיד עם סיום תקופת ההקפאה.

המאמר נכתב ביחד עם פרופ' משה מאור ממועצת הביטחון לישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר