עומק היסטורי

ראש ממשלת בריטניה הצעיר, דיוויד קמרון, התייצב לאחרונה בטורקיה לפגישה עם עמיתו הטורקי, רג'פ טאיפ ארדואן. במהלך מפגש זה, וגם מול העיתונות - כך לפחות דווח בתקשורת הבריטית - אמר קמרון כי עזה לא יכולה ואסור שתמשיך להיות מחנה שבויים. בנוסף העביר ביקורת על כך שישראל השתלטה על המשט הימי שיצא מטורקיה לעזה.

לכאורה קשה להבין כיצד מצליח קמרון לומר כי עזה היא מחנה שבויים ולהתנגד לעצירת המשט, הרי אלה התבטאויות נעדרות הבנה של עומק היסטורי. אולם נראה שהתבטאויותיו של קמרון ניתנות להבנה טובה יותר אם מביאים בחשבון הצהרה מביכה שניפק בזמן ביקורו לפני חודש אצל נשיא ארה"ב, ברק אובאמה. אז הדהים קמרון את שומעיו כשאמר כי ארה"ב נלחמה נגד גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ואילו האנגלים הוסיפו למאמץ מלחמתי זה רק תרומה שולית וצנועה.

דברים מופרכים אלו, שמבטאים היעדר ידע והבנה היסטוריים, כנראה אופייניים לדור הצעיר בעולם, אבל למרבה הצער, נראה כי הבורות כובשת גם את הצעירים המגיעים לעמדות הנהגה.

אם יש צורך להזכיר, וכנראה יש צורך, לפחות עבור הצעירים, ב-1 בספטמבר 1939, לאחר מהלכים של התפשטות טריטוריאלית וכיבושה של צ'כוסלובקיה, תקפה גרמניה הנאצית את פולין. היא יכולה היתה לעשות זאת בשלווה יחסית, שכן היה לה הסכם עם בריה"מ, ולפיו חילקו ביניהן שתי המדינות את כל שטחה של פולין. יומיים לאחר מכן הכריזו בריטניה וצרפת מלחמה על גרמניה, וכך נפתחה מלחמת העולם השנייה - החמורה במלחמות העולם עד כה.

בתוך שישה חודשים השתלטה גרמניה הנאצית על כל מערב אירופה וכבשה את הולנד, דנמרק, בלגיה, נורבגיה ואף את כל צרפת. אנגליה ניצבה, למעשה, בודדה מול כוח המלחמה האימתני שאותו בנתה גרמניה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. לונדון היתה נתונה מדי יום ולילה להפצצות אוויר מרושעות. רק מאות מתנדבים אמריקנים צעירים וטייסים בריטים הגנו על שמיה. לכך קורא קמרון "תרומה שולית"-

"אנו נילחם את מלחמתנו, אבל תנו לנו את הכלים", זעק צ'רצ'יל לבעלת בריתו אמריקה הגדולה. אך ארה"ב עמדה מנגד והמשיכה בקו הניטרליות שלה. רק לאחר שהיפנים תקפו, ב-7 בדצמבר 1941, את נמל הצי האמריקני בפרל הארבור שבאוקיינוס השקט, הצטרפו האמריקנים לבריטים. אבל את קמרון זה לא מעניין כנראה.

עשרה חודשים לאחר תקיפת פרל הארבור, בקרב המפורסם באל-עלמיין, הביסה הארמיה הבריטית השמינית, בפיקודו של מונטגומרי, את צבאות גרמניה הנאצית, בפיקודו של רומל, בצפון אפריקה - וכך נוצרה התפנית הדרמטית במלחמת העולם השנייה.

בסיכומו של דבר, ההיסטוריה מעידה כי שנתיים וחודשיים ניצבה אנגליה בגבורה ועמדה כמעט לבדה מול גרמניה הנאצית, כשהיא מגינה בחירוף נפש על האי הבריטי ולמעשה מגינה על כל העולם החופשי, כפי ששום מדינה לא הגנה עליו עד אז. אבידות האזרחים בבריטניה הגיעו ל-68 אלף אזרחים. בארה"ב נספו 11,200 בכל תקופת מלחמת העולם השנייה.

אולם, למרות תרומתה הייחודית ההיסטורית במלחמת העולם השנייה, החליט ראש ממשלת בריטניה להעביר את האשראי ההיסטורי לארה"ב. זמן קצר לאחר מכן הוא גם גילה בורות לא מעטה בהתפתחות הסכסוך הישראלי-פלשתיני ובנוגע לאיום הטרור הפלשתיני על מדינת ישראל. יש לשער שקמרון מנסה, בעת ביקוריו אצל מנהיגים בעולם, לשאת חן בעיני מארחיו וליצור אווירת נינוחות ואהדה. אך זה דבר אחד לנסות ליצור אווירה טובה, ודבר אחר לשלול מארצו את הקרדיט העצום המגיע לה על שנות הגבורה והתרומה לעולם החופשי.

בהתאם לכך, ברור כי לו קמרון היה טורח ללמוד את התהליכים ההיסטוריים הלא רחוקים במזרח התיכון, סביר להניח שלא היה מייחס את הסגר על עזה למדיניות שרירותית של מדינת ישראל והיה מבין שמעבר חופשי של אנשים מעזה לישראל משמעותו גם מעבר חופשי של רוצחים.

אולי כדאי לבחון מדינאים בידע היסטורי לפני שהם מתמנים לתפקידם, כל שכן מצהירים הצהרות בזמן ביקורים ממלכתיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו