קטעי וידאו שהוצגו בימים האחרונים בערוץ הטלוויזיה "פלשתין" מציגים את אכזריותו של צה"ל כמי שמזהיר את האזרחים לפנות את בתיהם טרם הפצצתם ובפועל הורס את בתי התושבים בטרם עבר הזמן שהיקצה.
אחד הקטעים מציג בניין המצולם מבית השכנים ובמהלכו מתמקד הצלם על הבית ומצהיר: "עכשיו נורתה יריית האזהרה". על המסך רץ נומרטור המונה "רק" דקה עד לפיצוץ הבית. בצילום אחר נראית אישה בסמיכות לביתה ההרוס כשהיא מתריסה: "נתנו לנו רק חמש דקות והפציצו את הבית לפני כן".
המשל הערבי גורס: "בא לאפר אותה אך עיוור אותה במכחולו", אך בשני המקרים דומה כי צריך היה להפוך את המשל, היינו "בא לעוור אותה ונמצא מאפר אותה במכחולו". מהתלונות ניתן ללמוד כי צה"ל מזהיר את התושבים שבבתי המחבלים, אך אלה אינם יוצאים מייד אלא משתהים לפינוי כבודתם ומתלוננים כי לא ניתן להם זמן מספיק. דמעות תנין אלה מדגישות דווקא את העובדה כי צה"ל מזהיר, אך החמאס אינו מזהיר טרם שיגור טיליו לעברם.
עתה מבצע צה"ל כתישה אינטנסיבית של יעדים ופריפריות הסובבות את פאתי הערים, שלפי ניתוח ומידע מודיעיני רוויים באתרי פיקוד, שליטה, שיגור ומגורים של פעילי ארגון החמאס ואמצעי הרג שברשותם. מטבע מיקומם משמשים אזורים אלה כבסיסי שינוע מחבלים ממקלטים לפתחי מנהרות או "דירים" (מרתפי שיגור) ואתרי שיגור של טילים. טיפול דומה מקבלים בסיסיהן של יחידות הטרור הימי, כגון זה שהיה ממוקם סמוך לנמל עזה, ומהם יצאה יחידת הקומנדו של החמאס למבצע הטרור בזיקים וחוסלה באש כוחותינו.
לפי הדיווח הפלשתיני, נפגעו בחוף עזה ארבעה נערים ששיחקו בקרבת היעד שהופגז מספינות חיל הים. בשונה מחמאס, עושה צה"ל כל שלאל ידו למנוע הן הרג ישראלים והן את מותם של פלשתינים בלתי מעורבים. בעוד החמאס עושה שימוש מכוון באזרחים כמגן אנושי, מתאמץ צה"ל להרחיק בלתי מעורבים מפתחי המנהרות ומאתרי השיגור המיועדים להפצצה ועושה זאת באמצעות כרוזים, מסרונים וטלפונים ישירים לבתיהם. בתגובה מאלץ החמאס בכוח את התושבים שקיבלו התראת פינוי להישאר בבתיהם.
האזרחים הפלשתינים, שליבם נכמר על בתיהם, מצויים בין פצצות צה"ל לאיומי החמאס וחלקם נותרים בבתיהם. לעניין זה מלמדנו המשל הערבי: "שאלף אימהות תבכינה אך לא אמי".
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
