שלילת זכויותיה של חברת הכנסת חנין זועבי בידי חבריה היא מעשה לא תקין הראוי לכל גינוי. חברי הכנסת שהצביעו בעד ההצעה פגעו בחסינות המהותית של חברת הכנסת בשל דעותיה, שלהן אני מתנגד בתוקף. המעשה פעל גם כבומרנג כי הם פתחו בפניה במה בינלאומית שלא היתה לה קודם להשמעת דעותיה - היא, למשל, העניקה ראיון נרחב לבי.בי.סי - וחיזקו את הלגיטימיות של עמדתה של זועבי, עמדה השוללת את זכות קיומה של ישראל כמדינת הלאום היהודי. מוטב היה שייצאו כולם מאולם המליאה בעת שהיא נואמת וייתנו לה לדבר אל הפרוטוקול ללא כל הד ציבורי.
תהיתי מה גרם לאלה שהעבירו את ההחלטה לעשות כן. המסקנה היחידה היא שהם חשו שאין בידם אמצעים נוספים להיאבק במי שהשקפת עולמה דומה לזו של אויבי המדינה. אני ממליץ לחברי הכנסת לשמור על התקינות הדמוקרטית ובמקום לפגוע בזכויותיה להציע ויכוח פומבי ורציני שיקעקע את טיעוניה של זועבי, וכתוצאה מכך גם יחליש את הלגיטימיות של עמדותיה בעולם.
הוויכוח הפוליטי-היסטורי בינינו לערבים נשמע פעמים רבות, אבל את הטיעון שלפיו אנחנו צודקים גם מבחינת החוק הבינלאומי אנו כמעט שלא מעלים. לכן צריך להשתמש בעובדה שלפי החוק הבינלאומי כיום, כל הטריטוריה של ארץ ישראל המערבית מיועדת רק למדינת לאום יהודית ולא למדינות לאום של אחרים. עובדה זו נובעת מהחלטת חבר הלאומים שהתקבלה פה אחד - כל 51 המדינות שהיו חברות בו במועד ההצבעה הצביעו בעד.
החלטה זו מבדילה במפורש בין זכויות לאומיות-פוליטיות וזכות ההגדרה העצמית של היהודים בארץ ישראל לבין זכויות אזרחיות ודתיות של שאר תושבי ארץ ישראל, זכויות שעליהן יש לשמור. מבחינה משפטית החלטה זו בתוקף עד היום, והיא מחייבת גם את האו"ם. באמנת ההקמה של האו"ם קיים סעיף מפורש (סעיף 80) האוסר על האו"ם לשנות את המצב המתואר לעיל כפי שנקבע על ידי חבר הלאומים. לכן עד שהיהודים לא יוותרו על זכותם לריבונות על כל ארץ ישראל המערבית, זכות זו גוברת על כל טענה לזכויות המתנגשות בה.
עמדה זו אושרה מאז על ידי משפטנים בינלאומיים ידועי שם, בהם יוג'ין רוסטוב, שבחן את דרישות הפלשתינים לריבונות ישראל. ארץ ישראל יועדה להישמר, לפי המוסד החשוב בעולם, לעם היהודי מתוך הכרה בינלאומית בקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל ובזכותו לכונן בה מחדש את עצמאותו הלאומית. יתרה מכך: גם לפי החוק הבינלאומי וגם לפי אמנת האו"ם לא קיימת זכות לכל קבוצה אתנית שמגדירה עצמה כעם למדינה משלה.
בשעה שבעולם נוטים לקבל את הטיעונים הפלשתיניים צריך להעביר בתקשורת - בתגובה למעשיה של זועבי - את העובדה שעצם הדרישות שלהם מנוגדות לחוק הבינלאומי. עם הטיעונים האלו היה אפשר לקבל במה בינלאומית ואיתם אפשר להשפיע על דעת הקהל העולמית נגד התביעה שאותה מייצגת זועבי, שהיא בעצם תביעה לקעקוע החוק הבינלאומי. לתשומת ליבם של המחוקקים שלנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו