"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מו"מ? לא על חשבון הצלחת המבצע

,עודכן

מבצע צוק איתן בעיצומו, והפרשנים השונים כבר מדברים על "היום שאחרי". רבים מהם מהלכים עלינו אימים ומזהירים מפני מבצע קרקעי. הסכנה שבמבצע קרקעי נקשרת, בין השאר, לטיעונים מופרכים דוגמת אי הלגיטימציה שיש לממשלת נתניהו, שלא ניהלה מו"מ עם אבו מאזן, בשונה ממצבו של אולמרט לפני עופרת יצוקה. מניחים ששכחנו את "דו"ח גולדסטון" ואת ההתקפה הבינלאומית עלינו באו"ם לאחר המבצע, חרף אותו מו"מ מתמשך.

ועוד הם דנים בינם לבין עצמם לגבי סיומו של המבצע. לכאורה מונים את ימי הלחימה שחלפו. בפועל, מתחילים את הספירה לאחור ודוחקים בממשלה להגיע להפסקת אש. כך, למשל, במסיבת העיתונאים שערך רה"מ נתניהו ביום שישי האחרון, כשהבהיר שהמבצע יימשך עוד זמן רב, שאלה הכתבת רינה מצליח: "מה מנגנון היציאה מהמבצע? מה יהיו התנאים להפסקת האש? מי יהיו המתווכים?". ובהמשך מהדורות השבת עסקו המתדיינים השונים "ביום שאחרי". אמנון אברמוביץ' כבר מדבר על הצורך במהלך מדיני. ארי שביט מסביר שכניסה קרקעית תהווה בעיה עבור אבו מאזן לחזור למו"מ מדיני ביום שאחרי (אותו אבו מאזן שסירב להתחיל במו"מ ישיר על אף כל המחוות במשך השנתיים האחרונות).

מיליוני אזרחים ישראלים חיים בקו האש, יישובי הדרום נמצאים במצב בלתי נסבל זה חודשים ושנים, אבל שישה ימי לחימה בלבד מספיקים כדי לעורר מחדש את השמאל מתרדמת השלום ולפורר עצמו מן הקונצנזוס הלאומי שחולקים שאר אזרחי המדינה בימים אלה. הרציונל פשוט - קודם כל למנוע כניסה קרקעית ואחר כך להאיץ את הפסקת המבצע כולו. לא מפני שמטרותיו הושגו, לא משום שהעם אינו יכול לשאת את הפגזות הטילים, אלא כדי לגרור אותנו שוב ל"תהליך המדיני". הרי אין פתרון של "זבנג וגמרנו", הם מלהגים, והסיסמאות של "תנו לצה"ל לנצח" מעוררות בהם גיחוך.

אותם פרשנים לא מרגישים ולו לרגע קט מעט בעייתיות בטיעונים שהם מעלים שוב ושוב. כשרצו שנצא מעזה, מנו בפנינו את יתרונות המהלך: לרוע תהיה כתובת; אנחנו לא נשלוט שם ולכן תהיה לנו מלוא הלגיטימציה להגן על עצמנו; ובכלל "יהיה להם מה להפסיד". כלומר, אופציית המלחמה איפשרה את האקט המדיני. לא משום שאנו חפצי החרב, אלא משום שידענו שאם יקרה משהו תמיד נוכל להגן על עצמנו.

אבל הנה קרה משהו, ובאחת טיעוניהם מתהפכים. הלגיטימציה שהבטיחו לנו מתחלפת באיומים שהעולם לא יהיה איתנו, כניסה קרקעית היא בחזקת טאבו, ובכלל אומרים לנו שהגיע הזמן להפסיק את התגובה. במילים אחרות, הם מציבים אותנו מול שוקת שבורה. לא מאפשרים לנו להכריע את חמאס, ואילו המשך המצב הקיים הוא בלתי נסבל.

ולכן, יש לומר, אם אין פתרון למצב, לא יהיו עוד מהלכים מדיניים. לא נוכל לאפשר מציאות דומה בחזית נוספת. לא נוכל לפנות אזורים אסטרטגיים ביהודה ושומרון ולאפשר לחמאס או לדומיו לשלוט גם בהם, ובבוא העת, כשנותקף, להישאר חסרי אונים. השמאל שמתנגד לתגובה היום צריך להבין שהבריחה מאופציה צבאית־מלחמתית כיום מונעת, למעשה, את הנכונות שלנו לקחת עוד "סיכוני שלום" בעתיד.

הכותבת היא חברת סגל ביה"ס פדרמן למדיניות ציבורית וממשל,האוניברסיטה העברית

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר