עם הישראלים

רצה הגורל, ורגע אחרי ש-30 הישראלים הושבו על ידי המדריך שלהם באיצטדיון סוקר סיטי הבומבסטי, נשמעו לפתע קריאות בערבית. היתה זו קבוצה של לבנונים שהגיעו אף הם בקבוצה מאורגנת. שני עמים שחולים על כדורגל, עם נבחרות לאומיות לא משהו, שמחפשים אסקפיזם, ולא רק במישור הספורטיבי. הכדורגל, כפי שיכולתם לנחש, הרגיע את כולם, ולרגע היה נדמה שמצלמים כאן את סרט ההמשך ל"גמר גביע".

"תראה כמה ישראלים באו הנה בלי שיש לנו נבחרת כאן", אומר לי ערן, אוהד מכבי חיפה, "תאר לעצמך מה היה קורה אם נבחרת ישראל היתה כאן". חברו זורק לחלל האוויר: "עזוב, תאר לעצמך מה היה קורה אם היה לנו כאן שופט או קוון ישראלים. אפילו לגוואטמלה יש".

סוכני הנסיעות מספרים שבמשחק בין חוף השנהב לברזיל היו 500 ישראלים, כשליש מסך התיירים שהגיעו הנה מארץ הקודש. רוב הישראלים כאן הגיעו לשלושה שבועות, שבהם יראו לא פחות מ-11 משחקים. קשה לאפיין אותם כחובבי כדורגל ישראלי שרופים, ורובם לא יידעו להגיד לכם איזה מספר ערן זהבי. חלק הארי שלהם זה אוהדי מכבי חיפה שהיו עם הקבוצה בליגת האלופות, נדלקו על האווירה ומאז הם נוסעים לכל מקום כדי לספוג קצת אירופה ואבק כוכבים. רוב הישראלים שהגיעו הנה בקבוצות הם גברים, אבל ניתן לראות לא מעט זוגות שמשלבים ספארי וכדורגל. חלקם כבר סוגרים להיפגש בריו בעוד ארבע שנים, אחרים בטוחים שישראל תעלה ליורו בצרפת ב-2016 ואז פאריס תוצף בישראלים.

דיבורים כמו "שברנו חיסכון" לא תשמעו, לא רק בשל העובדה שרוב החבר'ה שהגיעו הנה הם במצב כלכלי סביר, אלא בעיקר כיוון שהכדורגל הוא החיים עבור רובם ולכן לא צריך לחסוך עבורו, הוא פשוט חלק מהצרכים הבסיסיים. במילים אחרות, תייר הכדורגל הישראלי הוא באמת אחד המשובחים בעולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו