להדוף את ה"עליהום"

הדרישה, שמגיעה גם מידידותיה של ישראל, שהממשלה תסכים לוועדת חקירה שתברר את נסיבות ההשתלטות על המשט הימי לעזה, יוצאת מנקודת הנחה שלפיה ישראל עשתה מעשים שלא ייעשו. באו"ם, ארה"ב תמכה בהצהרה נשיאותית במועצת הביטחון המחזקת את קריאתו של המזכ"ל לחקירה מלאה של המבצע הצבאי.

אמנם תמיד יש מקום לחקירה פנימית על ידי מערכת הביטחון, במבצעים מוצלחים יותר או פחות. הבעיה היא שמבקריה של ישראל מעלים שאלות אחרות: מדוע ישראל מטילה סגר על עזה? כיצד השתלטה על ספינה במים בינלאומיים? מה עם הצרכים ההומניטריים של תושבי עזה-

המועצה לזכויות אדם של האו"ם בז'נבה, אשר הולידה את דו"ח גולדסטון, כבר הספיקה להחליט שישראל הפרה את המשפט הבינלאומי, וקראה לחקירה של ישראל כדי להוכיח את הדין שחרצה.

יש מידה רבה של צביעות בדיון הבינלאומי בעניין המשט, אשר מתעלם הן מהאופן שבו נהגו מדינות אחרות בשעת מלחמה והן מהמצב האמיתי בעזה.

ראשית, סגר ימי נחשב עדיין כלי לגיטימי שמדינות עושות בו שימוש להגנה עצמית. השימוש בסגר ימי לא היה רק טקטיקה של הצי הבריטי במאה ה-19. ידוע שארה"ב השתמשה בסגר בעימות עם קובה ב-1962 כדי למנוע את הגעתם של טילים סובייטיים. אגב, ארה"ב העדיפה להשתמש במונח שמשמעותו "בידוד".

גם הבריטים הטילו סגר, במהלך מלחמת פוקלנד. דוגמה עדכנית יותר היא סגר שארגון האו"ם עצמו יזם על עיראק לאחר שסדאם חוסיין פלש לכוויית. הסגר יישם את החלטה 665 של מועצת הביטחון מ-1991, שקראה לכל החברות באו"ם "לעצור כל תנועת ספנות פנימה או החוצה על מנת לבחון ולאשר כל סחורה". מטרת הסגר של האו"ם היתה לא רק לחסום את היבוא של נשק לתוך עיראק אלא גם למנוע מעיראק לייצא נפט.

היכן היתה נעצרת ספינה שניסתה לפרוץ את המצור? במהלך המלחמה בבוסניה הוטל אמברגו נשק על יוגוסלביה שכתוצאה ממנו יצר נאט"ו סגר ימי בין 1992 ל-1996. ספינות נאט"ו השתלטו על כ-6,000 ספינות והפנו כ-1,500 מהן לבדיקות נוספות. ספינות נעצרו ונבדקו לפני שהגיעו למים הטריטוריאליים של יוגוסלביה.

הסגרים הימיים לא הסתכמו בזאת. בשנות ה-90 הוטל סגר ימי על סיירה ליאון. לאחרונה, בנובמבר 2009, הכריזה ערב הסעודית על הטלת מצור ימי בים האדום מול חופיה של תימן על מנת למנוע מאיראן לחמש מחדש את המורדים השיעיים בצפון תימן. באופן כללי, השתלטות על ספינות באמצעות כוחות צבא על מנת לוודא שהן אינן נושאות מטען שמפר את האמברגו הבינלאומי מהווה נוהל מקובל במדינות רבות.

גם ללא הטלת סגר רשמית, ארה"ב ובעלות בריתה שולחות כדבר שבשגרה כוחות קומנדו על מנת להשתלט על ספינות ולבדוק אותן. כך למשל, בדצמבר 2002, בעקבות מידע שאסף המודיעין האמריקני, פשטו חיילי קומנדו ספרדים על ספינה צפון-קוריאנית באוקיינוס ההודי שהיתה במרחק של כ-900 קילומטרים מחופי תימן. החשש היה שעל הספינה טילי סקאד הנושאים נשק כימי. כוחות הקומנדו אמנם מצאו את הטילים, אך לבסוף שיחררו את הספינה.

בדרך כלל, עלייה לספינה בלב ים, כאשר אין סגר ימי, דורשת את ההסכמה של המדינה שדגלה מתנוסס על הספינה. עם זאת, ארה"ב והספרדים לא חיכו לאישור לפני שפעלו. כלומר, גם בסיטואציה של סגר ימי וגם במקרים של חשש מספינות הנושאות נשק להשמדה המונית, מקובל לפשוט על ספינות במים בינלאומיים על מנת לבדוק אותן.

מה שהפך את המשט הימי לעזה ליוצא דופן מכל המקרים שהוזכרו לעיל היא המחשבה של רבים בקהילה הבינלאומית שהמצב בעזה חמור בשל קיומו של מצור ישראלי, ולכן קיים צורך דחוף בסיוע הומניטרי לפלשתינים הרעבים.

ב-3 ביוני דיווחה כתבת של ה"וושינגטון פוסט" שהיא טיילה ברחוב סלאח א-דין בעיר עזה וראתה שהחנויות עמוסות במזון והוסיפה שבתי המרקחת נראו כמו ברשת "Rite Aid" בארה"ב. אפילו סוכנות הידיעות הפלשתינית "מעאן" אישרה את רוב הפרטים הללו, כך שניתן להסיק בפשטות שלא מדובר במשבר הומניטרי ברצועת עזה.

תגובות בינלאומיות מושפעות במידה רבה מהתרשמויות ראשוניות. אין ספק שגם ידידותיה של ישראל "קנו" את הסיפור של חמאס: בעזה יש מצוקה, חייבים להסיר את הסגר, הטורקים ניסו להעביר סיוע הומניטרי וישראל פתחה באש על פעילים הומניטריים.

באפריל 2002 שיקר סאיב עריקאת ברשת סי.אן.אן ואמר שהיה טבח בג'נין וצה"ל הרג 500 פלשתינים. מזכ"ל האו"ם דאז, קופי ענאן, דרש להקים ועדת חקירה. אחר כך האמת יצאה לאור ומקורות מהפתח דיווחו בערבית שהיו 56 הרוגים בלבד, על פי תחקירי צה"ל 38 מהם היו חמושים. האו"ם החליט לזנוח את ועדת הבדיקה.

במקרה של המשט, אם תוקם ועדת בדיקה מכל סוג שהוא, על ישראל לפעול לכך שהסכמתה לא תתפרש כהודאה באשמה כלשהי אלא היא תהיה תוצאה של שכנוע עצמי עמוק בכך שהיא פעלה כשורה.

על ישראל לפעול להחליף את הנרטיב של חמאס בזה של ישראל: בעזה יש מזון בשפע, הסגר הימי של ישראל הוא חוקי ונועד למנוע זרימה של נשק איראני עבור חמאס, רבים ממשתתפי המשט שייכים לקבוצה התומכת בטרור בינלאומי והחיילים פעלו מתוך הגנה עצמית.

השינוי הזה לא יקרה תוך זמן קצר והוא דורש עבודה קשה, עצבים מברזל והבנה אמיתית שבמבט על התמונה הרחבה, ישראל פעלה באופן שבו נוהגת כל מדינה שמשתמשת בזכותה להגנה עצמית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו