מונדיאל

אולי באמת, כפי שנכתב במאמר שמימין, המונדיאל מספח אליו לא מעט טרמפיסטיות של כדורגל, אבל חלקנו - כלומר, הנשים - מחכה לשריקת הפתיחה של המונדיאל לא פחות מאשר הגברים, ואולי אף יותר מכמה וכמה גברים שאני מכירה.

למעשה, עבורנו הכל כבר מוכן להקרנות עם החבר'ה: ה-HD, הפיצוחים, הבירות, הכל. רק שאלה אחת קטנה עדיין מציקה לי ומרגיזה אותי בתוך ההתרגשות לקראת המונדיאל שנפתח מחר. לא מעט פעמים שמעתי את השאלה הזאת, ובכל פעם שאני שומעת אותה אני מתעצבנת, ולקראת המונדיאל אני שומעת אותה הכי הרבה פעמים. השאלה אמנם מגיעה במגוון גרסאות, אבל כולן מרמזות על כוונה זהה: "את באמת אוהבת כדורגל או שזה בגלל החתיכים? אוקיי, את רואה בטלוויזיה, אבל את גם הולכת למשחקים"-, ואחרי ששמעו איזה מושג או שניים, יש כאלה שמעירים: "וואו, את באמת מבינה".

אז זהו, שאני מתה על ספורט בכלל ועל כדורגל בפרט. מכבי חיפה בארץ, ברצלונה היא הקבוצה האירופית שלי וברזיל זו הנבחרת שלי (אני מבטיחה להיות כחול-לבן אם וכאשר נבחרת ישראל תעלה אי פעם לאיזשהו טורניר). וכן, אני מבינה במהלכים ובטקטיקה, אני מכירה שחקנים (ולא רק את החתיכים...), מתעצבנת משטויות ומטעויות, מפצחת גרעינים, יודעת קצת היסטוריה ומודה ומתוודה שהטונים שלי עולים בזמן משחק, ואפילו איזו קללה או שתיים יכולות להסתנן להן החוצה בזמן משחק. בקיצור, אני כמו כל גבר אוהד ממוצע.

בעצם, השאלה החשובה והמרכזית לדעתי היא למה בכלל גברים מלכתחילה חושבים שכדורגל הוא לא ספורט לנשים? למה לא טבעי עבורם לדעת שנשים יאהבו ויתחברו לספורט הזה, הרי זה ספורט מרתק, חכם ויפה (כמו נשים).

ואפרופו מונדיאל, אחת החוויות הספורטיביות שהכי זכורות לי נוגעת לשהייה שלי בהולנד במונדיאל הקודם. יצאתי לסוף שבוע באמסטרדם עם חברים, אוהדי כדורגל כמוני, ומהרגע הראשון שנחתתי בשדה התעופה נדהמתי מכמות הכתום שנשפכה מכל מקום. והם אפילו לא אירחו את המונדיאל אלא רק השתתפו. קרוב לוודאי שככה זה כשמדינה של ממש משתתפת במפעל הזה.

כשהלכנו לבר השכונתי כדי לראות משחק עם האוהדים הכתומים האמיתיים, גיליתי שביניהם אפשר למצוא חבורות של בנות שמעדיפות לראות את המשחק בבר צפוף מאשר ללכת לשופינג עם החברות. המשחק בין הולנד לארגנטינה נגמר אמנם ב-0:0, אבל זה היה התיקו המאופס הכי מלהיב שראיתי.

לעולם לא אשכח את העיר הכתומה ואת הדממה המופתית ששררה ברחובות בזמן המשחק, ואת העובדה שבהולנד הנאורה לאף אחד לא נראה מוזר שבחורות מתעניינות במשחק וחוות את החוויה באותה עוצמה כמו גברים.

אז בפעם הבאה שתשמעו אישה מדברת על כדורגל ומצהירה שהיא מתה על המשחק, אל תרימו גבה ואל תחכו שאענה לכם מה זה נבדל ומהי שיטת ה-2-4-4 רק כדי שאוכיח לכם שאני באמת אוהבת את המשחק.

ואגב, גם הנשים האוהדות לא מוכנות שתחבקו אותן ותתפנקו איתן באמצע משחק. אם יש לכם מה לומר לנו, חכו עד סוף המשחק. בעצם, אולי עדיף עד סוף המונדיאל.