בג"ץ עשה לממשלה יישור שיניים

בית המשפט העליון הוכיח אתמול פעם נוספת את תפקידו החשוב בהגנה על האזרח מפני פעולות שרירותיות ובלתי חוקיות של השלטון, והדגיש את מקומו החשוב בקיום ביקורת שיפוטית ראויה על מעשי הרשות. בפסק דין מאלף, קצר וקולע, שכתבה השופטת נאור, הציב בג"ץ את הגבולות הראויים לפעולות שלטוניות שיש בהן חריגה מסמכות והן מנוגדות לדין. לפיכך, גם ההחלטה הראויה על הקצאת 65 מיליון שקלים לטיפולי שיניים לילדים בסל הבריאות, חייבת להתקבל רק במסגרת החוק. הניסיון לעקוף את ועדת העבודה והרווחה של הכנסת מנוגד לדין, קבעה השופטת נאור, כשאליה מצטרפים השופטים מלצר ועמית.

"יישור השיניים" שעשה בג"ץ לממשלה כלל גם טיפול שורש, אם כי מרומז ומעודן, במערכת היחסים העדינה והשברירית שבין הכנסת לממשלה, במעמד יועציהן המשפטיים ובשאלה העקרונית: מיהו הפרשן הראוי לדבר חקיקה. השופט מלצר מדגיש כי למרות היותה הרשות המחוקקת, לכנסת אין מעמד ייחודי בפרשנות החקיקה. משיצא דבר המאפה של החוק מתנור האפייה, הוא הופך לחי הנושא את עצמו, ופרשנותו מסורה לבית המשפט. לפיכך, משהתנה המחוקק את התיקון בהרכב סל הבריאות בהסכמת ועדת העבודה והרווחה, לא יכולה הממשלה לסלול דרך עוקפת המבטלת, למעשה, את הצורך בקבלת האישור.

בה בעת שב בג"ץ ומדגיש כי על דרך הכלל לא יתערבו השופטים בסדרי התעדוף של השירותים בסל הבריאות, וכי עניין זה מסור להכרעת הממשלה ולמדיניותה. ראוי לציין גם את המהירות היחסית שבה פעל בג"ץ. אף שהעתירה עסקה בנושאים רבים ורבי חשיבות, העדיף בג"ץ להכריע בשאלה אחת מתוכן, ובלבד שהכרעתו תינתן מוקדם ככל האפשר.