סרטן - לא נשמע מצוין

אם לפני 20 שנה היו אומרים לנו שיום אחד נוכל ללכת ברחוב עם מכשיר קטנטן ולדבר עם כל העולם, אף אחד לא היה מאמין לזה. אם היו אומרים לנו לפני 20 שנה שאותו מכשיר קטנטן עלול לפתח גידולים ממאירים במוח, עדיין היה לכל אחד מאיתנו היום מכשיר אחד לפחות.

כולנו מדברים בסלולרי - והרבה יותר מחצי שעה ביום. כבר שנים אנחנו שומעים שהסלולרי מגדיל את הסיכון לגידולים סרטניים במוח, בראש, באוזן ובשלל אזורים צנועים (כשהמכשיר נח לו בכיס המכנסיים).

שמענו על הפלא הנייד לא מעט מיתוסים, ואפילו ראינו באינטרנט סרטונים על מכשירים סלולריים שגורמים לזרעי תירס להפוך לפופקורן בגלל הקרינה, אבל עדיין אנחנו ממשיכים להשתמש במכשירים.

הטלפון הסלולרי הפך לחלק מהותי מחיינו: בעבודה, בשעות הפנאי, באוטובוס, באירועים משפחתיים ואפילו בחו"ל. גם אם מחקרים יוכיחו שהוא גורם לנשירת שיער, אני לא רואה אנשים זורקים את המכשיר לפח, מבטלים מנויים ומתנתקים מרשתות הסלולר.

הטלפון הנייד מנהל לנו את החיים ועושה אותם קלים יותר. איך מתעוררים בבוקר? מכוונים את השעון המעורר בטלפון הנייד. כל המספרים החשובים שלנו כבר מזמן לא כתובים בכתב יד בספר טלפונים מתפורר. בדרך לעבודה מדברים עם המזכירה במשרד. מנהלים יומן, קוראים מיילים, שומעים מוזיקה, רואים טלוויזיה והחידושים האחרונים מספרים על להדליק את הדוד בחורף, לפתוח את שער החנייה ולהדליק את האורות וגם את הקומקום בבית.

כמו בהרבה מקרים דומים, אנחנו מתנהגים כמו יען - טומנים את הראש בחול ומתעלמים מהצרות. כולנו מודעים לבעייתיות, כולנו לוקחים את הסיכון.