תשלומי עתק במגזר הציבורי, שחיתות שלטונית והצגת דו"חות שקריים - כל אלה הם חלק מהסיבות לקריסת יוון. עד כמה שסיבות אלה מועלות בתקשורת הישראלית חדשות לבקרים, ידעו נגיד בנק ישראל וקברניטי האוצר במרוצת השנים לנהוג בתבונה ולשמור על איזון כלכלי. ערב צירופה של יוון לגוש היורו היה ברור שמדובר במדינה ענייה ביחס למדינות החזקות. התוצר לנפש ביוון של אותם ימים היה נמוך, והמטבע המקומי היה חלש יחסית. עם השנים צמחה כלכלת יוון והגיעה לשיאה ערב האולימפיאדה, שהתקיימה חודשים ספורים לאחר הזכייה באליפות אירופה בכדוגל. הגאווה היוונית הרקיעה שחקים וחטא ההיבריס לא פסח על הנהגת המדינה. חוסר האחריות לא נראה אמנם באותם הימים, אך מאחורי הקלעים התפתחה בועה כלכלית שהתבססה על בלוף גדול. היוונים, אשר הקפידו לשלם משכורות מופקרות לעובדי המגזר הציבורי, דיווחו בשנת 2008, בפרוץ המשבר הכלכלי העולמי, כי שיעור הגירעון ביחס לתוצר הלאומי הוא 8 אחוזים, כאשר בפועל היה קרוב ל-16. התנהלות זו, של "אכול ושת-ה כי מחר נמות", הביאה בסופו של יום לקריסה. החלטתה של קנצלרית גרמניה, בשיתוף קרן המטבע הבינלאומית, להעניק את הסיוע ליוון נבעה מהכרה שאין דרך אחרת. צעד זה מחייב את ראש ממשלת יוון פפנדריאו במנהיגות אמיצה ובניקוי אורוות. יהיה עליו להילחם בשחיתות, לפטר את אוכלי החינם ולהכריז על צניעות עד אשר יעבור זעם. לקח מרכזי מקריסת יוון הוא הצורך בהקמת מערכת חשבונאות פיננסית אחידה לכל מדינות האיחוד האירופי, מערכת בעלת שיניים חדות שתפקח על ההתנהלות הכלכלית בכל מדינה ותדליק נורות אדומות בזמן. גרמניה משנסת היום מותניים ומצילה את יוון, אך יהיה על יוון להשתנות. בטווח הארוך יוון לא תוכל לחיות על חשבון גרמניה. המשבר ביוון והבעיות בספרד ובפורטוגל ישפיעו על אירופה כולה, וכמובן גם על היצוא הישראלי. ביכולתנו להתמודד עם אתגר זה, אך בנוסף מחובתנו להתמודד מיד עם העוני ועם אי השוויון במדינת ישראל ולהוביל לצמיחה באמצעות האוכלוסיות שהודרו ממעגל העבודה. אין זמן מתאים יותר לברך את נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר על הארכת כהונתו. הוא יכול לזקוף לזכותו חלק גדול מהיציבות הכלכלית בכך שניהל מדיניות שאינה דוגמטית, וניווט את כלכלת ישראל נכוחה במים הסוערים. הכותב הוא פרופסור לכלכלה ובכיר לשעבר בבנק העולמי
