"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המונדיאל: על גברים, כדורגל ואהבה

,עודכן

זה התחיל רשמית לפני שבועיים, אבל הסטטוסים בפייסבוק הביאו את הבשורה עוד הרבה לפני. חג מונדיאל שמח, כמו שהגברים קוראים לזה, או הסיוט־שלא־נגמר כמו שיותר ויותר נשים קוראות לזה. למשך חודש ימים כל מה שמעניין את הגברים שלנו זה שחקנים במדים בצבעים שונים רצים אחרי כדור במשך 90 דקות (לא כולל הארכה). והבעיה הכי גדולה היא שהם לא מסתירים את זה. נהפוך הוא - הם מתגאים בעובדה שלמשך חודש הם מתמקדים בגרעינים, בבירה, בפלזמה ובימנית של מסי.

מובן שיש גם נשים שיוצאות מהכלל, ואני מדברת על אלו שבאמת נהנות מהצפייה במשחק, לבדן, בלי כל קשר לנוכחות הצד הגברי ומתוך הבנה מלאה במתרחש. יש נשים כאלה. לא הרבה. ורגע לפני שהמערכת מקבלת אינספור מכתבי נאצה על גישתי השובינסטית, תנו לי רק לחדד ולומר שברור שיש לא מעט נשים שנהנות מהחוויה, כמו שיש גברים שנהנים להכין מטבלים. אני אישית ניסיתי פעם להתעניין בכדורגל. חבר הזמין אותי לצפות אצלו במשחק. "באה לראות ריאל־ברצלונה?" הוא שאל, "סבבה", עניתי, "נגד מי?..."

יש שתי דרכים להתמודד עם העניין הזה, שלמזלנו מגיע רק אחת לארבע שנים, ומותיר את הבית כמו אחרי צונאמי. הראשונה היא להתעצבן, להתייאש, לריב, לקחת לו את השלט, להחליט שאת עוברת לנשים, למות. האופציה השנייה היא לקחת את הבאסה בסבבה. לך יש ארבעה ימים בחודש שאת עצבנית, לחוצה ומרוכזת בעצמך, לו יש חודש פעם בארבע שנים, אז הייתי אומרת שאנחנו ביתרון קל. הגיע המונדיאל? הוא חולה כדורגל? הוא רוצה להזמין הביתה חברים? יאללה בכיף, פעם בשבוע אצלכם ובשאר הפעמים אצלם. תחתכי אבטיח ותכיני פיצוחים ואל תשאלי כמה־כמה כדי להיראות מתעניינת אם זה לא באמת מעניין אותך, ולכי לך לעיסוקייך. סיימי את הספר שהתחלת לכתוב, או צאי לשופינג עם חברות וכרטיס אשראי (שלו, הוא לא ישים לב).

ואם את רווקה, מדובר בחודש דווקא מעולה להיכרויות. ראשית, רוב המשחקים מתרחשים בשעות לא מאיימות (בין שבע לתשע או מאחת בלילה) ככה שבין עשר לחצות עדיין אפשר להיפגש ואפילו דייט של אוכל, ואם אין לך דייט ואת רוצה לתפוס אחד, עוד יותר טוב - פשוט צאי לאחד מאותם מקומות שמקרינים את המשחקים ותקבלי כמות אינסופית של טסטוסטרון שרק מחכה לחברה נעימה. מה את חושבת, שהם יצאו מהבית רק בשביל לראות את המשחק? נו, באמת, בשביל זה יש להם את הסלון. הם התלבשו והתבשמו כדי שבין גול לגול הם יוכלו לראות אותך. את האטרקציה האמיתית, כי הם יודעים שבסוף המילואים הנשואים יחזרו לנשים שלהם, התפוסים לחברות בבית והם יחזרו לחפש אהבה. עד המונדיאל הבא.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר