ירדן תחת האיום מעיראק

"הסכנה מתקרבת לחדרי השינה שלנו, זה כבר נעשה איום אסטרטגי", במילים אלה תיאר לאחרונה הפרשן הירדני עוריב אל־רנטאווי באתרי האינטרנט וברשתות החברתיות את החשש מהתקדמות הטרוריסטים מסוריה ומעיראק לעבר המדינות השכנות, ובייחוד לירדן. הטרוריסטים, שמעודדים מהצלחותיהם בכיבושים המהירים של ערי עיראק ומהתקדמותם לעבר הבירה בגדד, מבקשים להגשים תוכנית רחבה יותר של הקמת הח'ליפות האיסלאמית בהתאם לתפיסתו של אבו בכר אל־בגדאדי, מנהיג ארגון דאע"ש (המדינה האיסלאמית בעיראק ובלבנט). בגדאדי, לפי הדיווחים, הורה לאחרונה לאנשיו להפיץ את הג'יהאד ולהתקדם לעבר מדינות נוספות באזור, ובהן לבנון, ירדן, פלשתין, רצועת עזה וסיני.

על פי הערכות מודיעיניות, ירדן מוצבת בראש רשימת היעדים של אל־בגדאדי ואמורה להיות היעד הבא להתקפות דאע"ש. פעילי הארגון אף הכריזו באופן פומבי על המלך הירדני עבדאללה השני ככופר, ומשום כך ראוי הוא למיתה. הם קיימו טקס "הוצאה להורג" סמלי, שדמותו של המלך הוצגה בו לראווה כשהיא נרצחה כביכול ברחובות עמאן. שאיפתם להצלחה במלחמה נגד השלטון הירדני מתבססת על העובדה שבירדן מתקיימת יותר מעשור נוכחות איסלאמית לא רבה, אך פעילה מאוד. תומכיו של הטרוריסט הירדני המפורסם אבו מוסעב א־זרקאווי, מייסד דאע"ש, המשיכו בהטפה נגד המשטר הירדני לאחר מותו והקימו תאי טרור המסונפים לאל־קאעידה. רובם נחשפו אמנם על ידי המודיעין הירדני, אך גורמי מודיעין מערביים מעריכים שתאים רדומים עודם קיימים בממלכה ואמורים לפעול ברגע הינתן האות עם ראשית ההתקפה של דאע"ש על ירדן (אף שלמעשה הקשר הרשמי בין דאע"ש לאל־קאעידה נותק בתחילת השנה). מעבר לנוכחות האיסלאמית הרבה בממלכה, הרי הגבול המשותף של עיראק וסוריה עם ירדן אמור להקל על הטרוריסטים להסתנן לתחומה של הממלכה הירדנית.

אף על פי שבעבר התמודדו הירדנים היטב עם הטרור הפלשתיני והאיסלאמי, שביקש להפיל את השלטון ההאשמי, הרי השינויים במזרח התיכון מאז ראשית "האביב הערבי", חוסר היציבות הפוליטית ועלייתן של התנועות האיסלאמיות והסלפיות באזור אמורים, לכאורה, להקשות עליהם להתמודד עם מתקפת הטרור הצפויה להם. עם זאת, ירדן היא לא עיראק והסיכוי של דאע"ש לכבוש ערים ירדניות כפי שעשה בעיראק קטן יותר. כוחות הביטחון הירדניים מאורגנים, מיומנים וחזקים הרבה יותר מאלו של עיראק, וכך גם יכולת המודיעין. גם האוכלוסייה הירדנית, שבעבר קיבלה את הטרור האיסלאמי, פחות סובלנית היום כלפיו והתנועות הסלפיות ואלו התומכות באל־קאעידה יתקשו להתבסס על תמיכה עממית כמו בעיראק.

היערכות ירדנית, תגבור הכוחות לאורך הגבולות, תגובה צבאית מיידית לכל פעולה עוינת והגברת שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני עם ארה"ב, עם ערב הסעודית ועם ישראל, אמורים לסייע לשלטון הירדני לסכל את המזימה האיסלאמית. ניסיון העבר הוכיח שיש בכוחם של השליטים הירדנים לשמור על קיומה של הממלכה חרף הסכנות העומדות לפתחה.