"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סכנה למעמד הביניים

,עודכן

ועדת אלאלוף ממליצה לתת הטבות נוספות לאנשים שאינם עובדים והכסף יגיע, כמובן, מאנשים עובדים. כבר היום אדם שלא עבד יקבל בעת זיקנה, אחרי ניכוי דמי ביטוח בריאות, לפחות 2,700 שקלים. לעומתו, אדם שעבד 40 שנה יקבל 2,100 שקלים בלבד. הסיבה לפער: האדם שלא עבד יקבל גם הבטחת הכנסה, שתיתן לו הטבות נוספות. בישראל 2014 לפעמים כדאי מבחינה כלכלית לא לעבוד, והתוצאה היא שמאות אלפי ישראלים כשירים לעבודה לא עובדים ובזכות הקצבאות וההטבות חיים בצורה סבירה.

המלצותיה של הוועדה, שהוקמה על ידי שר הרווחה מיש עתיד, הפוכות לחלוטין מהמדיניות הכלכלית שעליה המליץ יו"ר מפלגתו שר האוצר לפני הבחירות. מדובר בעלות שנתית של קרוב ל־8 מיליארד שקלים. מאיפה יגיע הכסף?

מאחר שאין בישראל שר נפט שאפשר להתקשר אליו ולבקש להגדיל את השאיבה, הכסף יגיע ממעמד הביניים. ריקי כהן, שמאז המחאה ספגה גלים של העלאות מסים, תצטרך לספוג בשלב הראשון עוד העלאות מסים, ובשלב השני, אחרי שישראלים רבים יבינו שכדאי לא לעבוד, תצטרך לספוג עוד העלאות מסים וקיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי. מעמד הביניים ייאלץ להקטין את הצריכה, ובדיוק כמו הקיבוצים ובריה"מ, שניסו ליצור תנאי שוויון קיצוני ופשטו רגל, המשק הישראלי ייכנס למשבר.

בשנים הבאות אחוז האזרחים מעל גיל 65 ואחוז החרדים והערבים בגילי העבודה יגדלו. אי אפשר להגדיל בסיטואציה זו את הקצבאות ואת הגירעון בתקציב המדינה. ראש הממשלה ושר האוצר צריכים לדחות את רוב ההמלצות ולהקים ועדה שתעודד את האדם העובד ותתמודד עם הגירעון האקטוארי הענק של המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי אינו קיבוץ, אסור לו לפשוט רגל.

הכותב הוא בוגר טכניון בכלכלה וניהולוחבר בפורום הרעיוני של התנועההליברלית החדשה

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר