צרפת רק רוצה להיפטר מהשטויות

כשנבחרת צרפת תעלה הערב (22:00) על הדשא בפורטו אלגרה למשחק מול הונדורס, שוב יקומו החכמולוגים ויקבעו שמדובר בנבחרת שרובה מורכבת מבני מהגרים.

נכון שה"טרי קולור" מורכבת מזה מספר עשורים משחקנים שהם או הוריהם לא נולדו בצרפת, אבל לא ברור מה מוזר בכך בשנת 2014. כמעט כל סגלי הנבחרות במונדיאל הקרוב כוללים שחקנים שהם, או הוריהם היגרו למדינות אחרות.

בנבחרת גרמניה הגדולה משחקים לוקאס פודולסקי ומירוסלאב קלוזה שמוצאם פולני, ג'רום בואטנג הגנאי שאחיו משחק בנבחרת גאנה. נזכיר גם את וינסנט קומפני ורומאלו לוקאקו, הכוכבים הבלתי מעורערים של בלגיה שהם בכלל קונגולזים.

גם באנגליה המצב אינו שונה, 15 אחוזים מתושבי המדינה הם שחורים ממוצא אפריקני וחלקם משחקים בנבחרת, זה מבלי להזכיא את החלוץ אדוארדו סילבה שמייצג את קרואטיה – אבל שר גם את ההמנון הברזילאי במשחק הפתיחה.

הנקודה החשובה ביותר בנבחרת הצרפתית היא החיבור בין השחקנים. המנטליות הצרפתית והאגו הגדול של הכוכבים היה בעוכריהם בשנים האחרונות, וזה מה שהנחה את המאמן דידייה דשאן בבניית הסגל. דשאן זרק מהסגל שחקנים שנחשבו ל"מורדים" בקמפיין הקודם, דוגמת סמיר נאסרי, כוכבה של מנצ'סטר סיטי, מהלך שעורר בלאגן גדול בצרפת וטענות מצד השחקן וזוגתו על גזענות בשל מוצאו האלג'יראי, מה שכמובן לא נכון.

דשאן בנה נבחרת צעירה יחסית עם רפאל וראן (ריאל מדריד), פול פוגבה (יובנטוס) ואנטואן גריזמן (ריאל סוסיאדד) ואליהם חיבר כוכבים גדולים כמו אוליביה ז'ירו וקארים בנזמה. במשחקי ההכנה הצרפתים נראו נהדר, גם ללא הכוכב הכי גדול שלהם פרנק ריברי שנפצע ולא ייטול חלק במונדיאל.

ההיסטוריה הוכיחה שכשהכישרון של צרפת מנצח את השטויות מסביב - הם מועמדים לזכייה באופן אוטומטי. אם דשאן יביא את החיבור הזה גם הפעם, אפשר לפנטז לפחות על הגעה לחצי הגמר בברזיל, ולא פחות חשוב, ליצור תלכיד חזק שירוץ ביורו 2016 שיתקיים במדינה בעוד שנתיים.

הכותב הינו אוהד של נבחרת צרפת