בין הטיקי טאקה לטוטאל פוטבול

החיים מלמדים אותך לא לחגוג הצגה הולנדית מוקדם מדי. או בכלל כל הצגת מונדיאל מוקדמת, בדיוק כמו של־6:1 של הדנים על אורוגוואי או ה־6:0 של ארגנטינה על סרביה־מונטנגרו היה מעט מאוד קשר לאחרית הטורניר.

אבל אחר כך החיים מלמדים אותך לחגוג ולא לדאוג אילו ידיים יאחזו בסוף את הגביע. לא שהניצחון אינו חשוב. אלא שכל ניצחון הוא חשוב.

הטיקי־טקה הוא בן דודו של הכדורגל ההולנדי, ומי שרואה אותם מבחין בדמיון. אבל בעוד טיקי (טקה) הוא ילד קודר, שתמיד עסוק בלהביא ציונים, טוטאל (פוטבול) הוא ילד שמח שמטייל בעולם ואלבום התמונות שלו נהדר. והנמשל הוא ארון המדליות הספרדי לעומת סרט ההיי־לייטס של הולנד. ובאחר צהריים אחד הולנד נתנה לנו יותר זיכרונות מספרד בכל האליפויות והיורו האחרונים. ואני לא מונה את ספרד של 2008 של לואיס ארגונס.

פעם היו קוראים לשער נגיחה בריחוף "שער הולנדי". אולי בגלל שער נגיחה נהדר של רוד חילס שהיה בפתיח ל"מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר" בימים שהערוץ הממלכתי הביא במשאביו המוגבלים ספורט נהדר לילדים, שהוא עתיד דור אחר כך לזלזל בהם בצורה מחפירה. והשער של ואן פרסי היה שער הולנדי כמו שאולי לא ראינו כמותו.

כשרובן הוריד את הכדור מהאוויר לשער השני הוא עשה זאת כמו ברגקאמפ מול ארגנטינה ב־98'. והסיומת טובה לא פחות, בעיקר כי הוא אירגן את הבעיטה בקור רוח. למרות שכדור העומק אליו וגם של בלינד לוואן פרסי דומים לזה של דה בור או ארני מיורן לוואן באסטן ב־1988. הטיילת שאירגן רובן להגנה הספרדית בשער החמישי הזכירה לי את קרויף מול ארגנטינה מ־1974.

וכך, בתוך כחצי שעה הולנד מבקיעה שלושה שערים להיי־לייטס של כל הזמנים. ולא שערים מקריים אלא שערים שנטועים במסורת שלה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!