על הפערים שהפועל ת"א פתחה ממכבי ת"א

1. המאזן המוחץ של הפועל בשנים האחרונות בדרבים (תשעה ניצחונות בשלוש השנים האחרונות) אינו נובע ממזל, אלא מהפערים העצומים שנפערו בין הקבוצות.

הפועל ת"א שיחקה אתמול כדורגל נהדר, וחבל שבהתאחדות מחפשים מאמנים בניכר כשאלי גוטמן מוביל את הפועל העונה לתצוגות כדורגל מרהיבות.

מגיעות לגוטמן מחמאות על הגילוי והטיפוח של ערן זהבי ומהראן לאלה, שני שחקנים שבאו מלמטה והחזירו לו בגדול. אהבתי מאוד את המשחק אתמול של ביברס נאתכו, שיחד עם גילי ורמוט משלים חוליה קדמית יוצאת מהכלל.

2. מצד שני, אני לא מבין את אבי נמני. אמנם האפשרויות שלו היו מוגבלות בהיעדרם של איגור טומאסיץ' ושירן ייני, אבל מדוע הוא ביצע כל כך הרבה שינויים? הוא הוציא את אנדריי קומאץ' מהקישור והעביר את ליאור ז'אן קדימה, והציב את רונלד ראלדס הבלם ביחד עם ניסו קפילוטו. אם היה משאיר את ראלדס וז'אן בעמדות שלהם, ההגנה שלו היתה יותר יציבה. נמני ביצע חילוף כפול בפיגור 3:0, אבל החילופים היו צריכים לבוא קודם כל בהגנה הצהובה, לפני שקיבל את השער השני והשלישי. בסך הכל ההתקפה של מכבי ת"א היתה טובה והבעיה היתה בעיקר בהגנה.

3. זו היתה שגיאה גדולה מאוד לאפשר למאור בוזגלו לבעוט את הפנדל בדקה ה-43. בוזגלו לא שיחק כמעט כל העונה, לעומת איליה יבוריאן שלא הפסיק לכבוש במשחקים האחרונים. כל המשחק היה מתפתח אחרת אם מכבי היתה הופכת את ההזדמנות הזאת ל-3:2.

למרות צמצום הפער לתשע נקודות (חמש על פי שיטת הקיצוצים של אבי לוזון), אני לא חוזר מהקביעה שלי שמכבי חיפה תיקח בסוף העונה עוד אליפות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו