על פיטורי שום, ההפסד של חיפה והטעות של ברקוביץ'

1. פיטוריו של יצחק שום לא מפתיעים אותי. זה היה באוויר. הקבוצה לא תיפקדה בכל התקופה האחרונה כי אין בעל בית במועדון. היו"ר איציק קורנפיין זה אחד ששיחק עם אותם שחקנים והדמות שלו לא דומיננטית. שום לא הצליח להחזיק את הקבוצה קצר, ולא היתה אף דמות במערכת שהלחיצה את השחקנים.

אתמול כולם האשימו את אריק בנאדו שהיה אחראי לספיגת שני שערים. שמעון גרשון נראה יותר טוב? מישהו אחר נראה יותר טוב? כל הקבוצה נראית יותר טוב? אי אפשר לפטר קבוצה שלמה אז מפטרים את המאמן. השחקנים נראו כמו אגודת צער בעלי חיים. ככה זה נראה כשאין בעל בית. בסיטואציה הנוכחית בית"ר גם לא תסיים בין שש הראשונות.

2. הקופסה תמיד היוותה בעיה עבור מכבי חיפה. אפילו אני בעונת הדאבל עם חיפה ב-1991 הפסדתי שם 5:0.

קשה לפתח שם משחק ראוי לשמו. למרות שמכבי חיפה לא היתה במשחק והרבה שחקנים לא היו ברמתם הרגילה, לנתניה מגיעות מחמאות על ההקרבה ובעיקר לאלמוג כהן, ביוואס פרנסמן וליאוניד קרופניק, שהיו בעיניי המצטיינים במגרש. זה היה משחק לחימה מופתי של נתניה.

3. איל ברקוביץ' הוכיח השבוע שאכן מדובר בקוסם. ברגע אחד הוא הצליח להעלים את עצמו ברשימת המועמדים לאימון הנבחרת. מסיבת העיתונאים שכינס והניסיון שלו להפעיל לחץ ציבורי היו מיותרים ולא השיגו את יעדם. הוא גרם למתנגדיו להישמע משכנעים ביותר, וחבל, כי באופן עקרוני חשבתי שאיל הוא מועמד ראוי. הדרך שבה פעל לא מכובדת ולא תשיג את התוצאות שרצה. העיתוי שבו בחר לשבור את הכלים היה רע מאוד, כי ברור שהרצון של אבי לוזון להביא מאמן זר ייתקל בקשיים, כי אם היה ממשיך לשתוק סיכוייו היו משתפרים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו