עונש מוות

דקות אחדות לאחר השעה שש בערב שלשום הוצא להורג במדינת פלורידה מרטין גרוסמן, בן 45.

הוא הורשע לפני 25 שנה ברצח של פאגי פארק, פקחית שמורת טבע, שלאחר מריבה עימה ירה בעורפה באקדח הגנוב שהיה ברשותו. אמה הקשישה של הנרצחת התבוננה מבעד למחיצת הזכוכית בעת שהוזרק הרעל לוורידיו של מרטין גרוסמן. גרוסמן, אמריקני יהודי, היה עטוף בתפילין ונפח את נשמתו באמירת "שמע ישראל". הוא הביע חרטה מלאה על פשעו הנורא.

אמה, אחותה ואחיה של הנרצחת הביעו סיפוק על החרטה שהביע הרוצח, אך האם ציינה כי זו באה באיחור ניכר.

לא עזרו לו, למרטין גרוסמן, כל התחינות והפניות שהופנו אל מושל פלורידה, צ'רלי קריסט, לפחות לדחות את ההוצאה להורג.

גם בית המשפט העליון של ארה"ב סירב לעכב את ביצוע גזר הדין.

הפניות לחון את גרוסמן הגיעו מרבים וחשובים. נציגו של האפיפיור, הרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר, אלי ויזל, אלן דרשוביץ ועוד עשרות רבנים ו"אגודת ישראל" בארה"ב. אך לשווא.

לרוב אנו פוסחים על הידיעות הקצרצרות המדווחות לנו לעיתים על עוד הוצאה להורג, לאחר משפט, באחת ממדינות ארה"ב שבהן נוהג עונש המוות.

אבל הפעם המקרה שונה. פרשת ביצועו של גזר הדין הזה מעוררת בנו עניין רב יותר. כן, כי הוא יהודי.

המושל, צ'רלי קריסט, רפובליקני שמרן, סירב להמיר את גזר הדין במאסר עולם ללא חנינה. הוא מצדד בעונש מוות.

השתדלנים העיקריים למען המתקת עונש המוות היו חוגים יהודיים בפלורידה. אבל יש לציין כי גם בישופים קתולים הביעו בקשה דומה.

ואתה שואל את עצמך ומתלבט, אם יהדותו של גרוסמן, היותו בן חוטא וסורר לעמנו, היא שצריכה להכריע או שאין לחוס על נפשו של הרוצח, יהודי או לא. הרי הוא לא חס על נפשה הזכה של פקחית שמורת הטבע וקיפד את חייה.

כמובן, אפשר להבין את תחושת הנקמה בקרב משפחתה של הנרצחת.

"אבל מה תעלה או תוריד הוצאה להורג של גרוסמן, לאחר 25 שנות ישיבה בכלא-", תוהה עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר, שגם הריצה מישראל מכתב למושל פלורידה.

המעניין בסיפור הוא שאמה בת ה-79 של הנרצחת יצאה, בניגוד לעצת רופאיה, מביתה באוהיו לפלורידה כדי "לוודא" שרוצח בתה אכן שילם בנפשו על פשעו הנורא, גם אם במשך 25 שנות כליאתו היה אסיר למופת. האם ביקשה להיווכח כי "הצדק נעשה".

מבחינתה נעשה צדק שלשום, אך מבחינה עקרונית עולה השאלה אם גופתו הצוננת תרתיע מרצחים אחרים. האם עונש המיתה משיג את מימד ההרתעה? הלוא חוקרי הפשיעה מטילים ספק בכך.

בישראל, שבה כידוע נהוג עונש מוות רק במקרים מיוחדים, כמו במקרה של הצורר הנאצי אדולף אייכמן, לא הוצא להורג אפילו רוצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל.

מי שהיה בעבר פרקליט מזהיר ושר משפטים, שמואל תמיר המנוח, הביע בפניי את התנגדותו לעונש מוות מחמת השגגה שעלולה ליפול בהליך המשפטי. והרי במקרה של עונש מוות - את הנעשה אי אפשר להשיב. אך מה לגבי מרצחים מקרב אויבינו? האם יש להוציאם להורג, לאחר משפט?

אלה שאלות כבדות משקל, שאלות שדווקא גורלו של פושע יהודי בפלורידה גרם לי לחשוב עליהן שוב ושוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו