לא יכול לחכות לעונת 2015

1העונה המונומנטאלית הזו קיבלה את הסיום שהיתה ראויה לו. אבל גם בסוף הסיפור הזה, מכבי ת"א, ארגון שהפך העונה לספרייה מהלכת שכל הספרים בה מסתיימים באותה צורה בדיוק, עם המשפט האחרון הלקוח מספרי אגדות, ואז חיו באושר, בעושר ובדאבליו. ודווקא סינדרלה החיפאית, פורשת זקופת ראש ופצועת לבב אל ביתה שעל ההר הירוק, כשאף נסיך לא יגיש לה נעל העונה.

2הרבה גיבורים ואנטי־גיבורים היו אתמול, נדמה שהמשמעותיים ביותר היו דונטה סמית' ואלכס טיוס. משחק ההתקפה של חיפה מבוסס על הלואו פוסט של סמית' (כשהיא לא קולעת שלשות עם הלוח), אתמול הוא ייצר משם שבעה איבודים, לא בגלל הידיים הלא טובות של חבריו כמו במשחקים הקודמים, אלא בגלל זוויות בלתי אפשריות שבהן ניסה להוציא כדורים בראותו בזווית העין את טיוס ברחבה, כוח הרתעה של איש אחד, אורב, ממתין, דרוך על קפיציו.

3אי אפשר לבוא בטענות אל דונטה סמית', האיש היה אטלס שסחב את השמיים של חיפה על כתפיו. אבל לעיתים יש רגעים נדירים שמגדירים שחקנים. דווקא בדקות האחרונות הוא נראה מותש, וכשהיה צריך את המהלך האחד הזה, שיסגור את הסיפור, הוא לא היה שם כדי לעשות אותו. זה עצוב, זה לא פייר, אבל זה נכון. את המהלך האחרון בו סמית' לקח את הכדור לסל יריצו בחיפה כל הקיץ. הוא המתין יותר מדי זמן וכבר היה עדיף להמר על שלשה. ואז הגיעה זריקה צפויה מדי, נטולת מגע, ואת הרעש שטיוס יצר בחוסמו את הכדור היה ניתן לשמוע עד שכונת בת גלים.

4המסע ברכבת ההרים של עונת 2013-2014 עשה חשק לעוד. מהחלטות שיפוט המוכרעות דרך הילוכים חוזרים עד לשימוש בסטופר ידני במשחק אליפות. לא יכולים לחכות לסיבוב הבא של 2015.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!