1. הציפיות למשחק גדול אחרי מה שראינו מול ריאל בשבוע שעבר, נגוזו. זה לא יצא לפועל כי מכבי סובלת מבעיית רכז רצינית, גם אם וויז'נייבסקי ופרקינס נותנים משהו לפרקים. מכבי מאבדת יתרונות בקלות ולא מצליחה לפרק יריבות כי לשניהם אין את הקילינג אינסטינקט שהיה למקדונלד ושאראס. למכבי אין משחק בצבע, אבל היא מצליחה להפוך את החיסרון ליתרון ואתמול היא קיבלה 21 נקודות מעמדה מס' 4. עתמאן, במקום להכריח את מכבי לשחק כפי שהוא רוצה, נגרר אחריה ועלה עם שאמפרט כפאואר פורוורד ישר לידיים של מכבי. 2. הניצחון בריבאונד היה חשוב במיוחד, כי הוא נתן למכבי את האופציה לרוץ ולפתח מיני-מומנטום. במשחק של סקור נמוך, סלים בפאסט ברייק הופכים חשובים פי כמה מבדרך כלל. אפס פילזן חזרו מ-10 הפרש ל-3 בלבד במחצית בזכות אזורית שהוציאה את מכבי מהשטף שלה ומנעה מאנדרסון, המצטיין של המשחק, את החדירות והאחד על אחד שלו. אבל למרבה ההפתעה, לאורך כל החצי השני, אפס פילזן "שכחו" מהאזורית שהחזירה אותם למשחק ומנעה בריחה עוד לפני ההפסקה. 3. אפס פילזן כשלה בהבנת רוח המשחק, בדיוק כפי שקרה לריאל מדריד בשבוע שעבר. פיני גרשון הודה בסיום שהשחקנים שלו לא שמרו מספיק טוב בפנים, אבל למרות זאת, פילזן התעקשה להמשיך לקחת זריקות לא לעניין מבחוץ. למכבי מחכה טיול בשבוע הבא בדרך לגביע המדינה, להבדיל מריאל וסיינה שיישחקו בשלושה משחקים בסוף שבוע אחד.
