"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

התדמית שלנו

,עודכן

כדאי לפעמים לנסות לחשוב איך עמדת ישראל נראית בעיני העולם. נניח לרגע את השאלות החשובות באמת בענייני מהות, ונבחן איך יכולה מדיניות הממשלה להיתפס בחו"ל.

ממשלת ישראל החליטה לפני כחודשיים להקפיא את הבנייה בהתנחלויות למשך עשרה חודשים. ארה"ב, אשר ראתה בכך צעד חשוב אך לא מספק, הצהירה כי זהו מהלך משמעותי שכמוהו לא עשתה שום ממשלה ישראלית בעבר.

אולם נראה כי בחודשיים שחלפו מאז עושים שרי הממשלה כל שניתן כדי לשדר מסרים ניציים ולקלקל את האווירה החיובית שלכאורה יכולה היתה לייצר החלטת ההקפאה.

מאז ההחלטה מדגישים השרים שוב ושוב כי מדובר בהקפאה זמנית, שאינה כוללת את ירושלים ושאינה חלה על מבנים בבנייה, ומזכירים שעד סוף התקופה האמורה יהיו עוד אלפי מתנחלים ממזרח לקו הירוק. כל האמור לעיל נכון, כמובן, על פי החלטת הקבינט. אך מפתיע שדווקא זהו הפן שבוחרת ממשלת ישראל להדגיש בעוד היא לכאורה הסכימה על ההקפאה כדי לחדש את המשא ומתן עם הפלשתינים וליצור אמון בין הצדדים.

בהמשך לכך, נציגי הממשלה מעכירים את היחסים הרעועים גם כך עם עמי האזור.

כזו היא התנהלותו של סגן שר החוץ מול שגריר טורקיה בישראל.

כזו היא גם הצהרתו של השר יוסי פלד לגבי נפיצות היחסים בגבול לבנון. טורקיה אכן נוקטת עמדות בעייתיות מבחינת ישראל, והגבול הצפוני עוד עלול לבעור, אבל מדוע בוחרים שרינו להוסיף קיסמים למדורה-

ראש הממשלה, אשר נטע עצים באריאל ובגוש עציון בשבוע שעבר, הוסיף עוד חוליה לשרשרת.

סביר להניח שאריאל תהיה חלק ממדינת ישראל במסגרת הסדר קבע, ונדמה שלא שורטטה מפה של הסכם קבע שבה גוש עציון לא נשאר בידיים ישראליות.

אבל איך מבין העולם מהלך כזה של ראש הממשלה, אשר לפני כחודשיים הקפיא את הבנייה גם במקומות אלה-

כדאי להזכיר לחברי הממשלה שדבריהם ומעשיהם המופנים לציבור הישראלי נשמעים ונצפים גם במדינות ערב, באירופה ובארה"ב.

שם, מחוץ לגבולות ישראל, יכולים לצייר תמונה כזו: ממשלת ישראל קיבלה לפני חודשיים החלטה אשר נתפסת בעיניה כאמיצה אך זכתה לביקורת אפילו מידידתה הקרובה ארה"ב.

מאז היא מחזקת את אחיזתה בהתנחלויות ומבצעת מעשים סמליים המדגישים את המשך אחיזתה בהן. באותו זמן היא מערערת את יחסיה עם מדינות האזור.

אפשר, כמובן, לתאר את הדברים מזווית אחרת, אבל חשוב להבין את האופן שבו מדינת ישראל בונה לעצמה תדמית של מי שלא באמת עושה מאמצים לשלום בעוד היא בטוחה שעשתה כל שניתן כדי לקדמו. וכל זאת עוד לפני שהזכרנו את איומיו של שר החוץ, אביגדור ליברמן, על המשטר הסורי בסוף השבוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר