"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ניקוי אורוות מיוחל

,עודכן

שלשום ב־8:00 לערך טילפן בנימין בן־אליעזר להגיב על ביקורת כלפיו שפירסמתי כאן מפי עורך הדין הירושלמי תיאודור אורין. הוא דיבר בנחישות על ניקיון כפיו. אין ממש בטענות נגדו, טען פואד, מעולם לא נטל אגורה שלא כדין. רשמתי לפניי.

בהמשך הבוקר ישב מול חוקרי המשטרה בלוד והשיב על שאלות על תנועות כספים חשודות בחשבונות הבנק שלו. כאשר יצא לביתו שאלתי אותו אם בשעת שיחתנו כבר ידע כי יוזמן להיחקר במשטרה. "לא ידעתי. מדובר במרדף שמנהלים נגדי מעל לשנה סביב רכישת הבית שלי ביפו. מקווה שהכל ייגמר בשלום".

אך לא נגמר בשלום. בתוך יממה פרש מהמירוץ לנשיאות. מי שהיה שר הביטחון ויושב ראש מפלגת העבודה, יצא עתה לדרך ארוכה. היא אינה סוגה בשושנים. הפרישה גרמה לשטף של מלל רדוד בתקשורת. כאילו השיטה אשמה, ואם רק יעבירו את ההכרעה מהכנסת לציבור הדברים ייראו אחרת. לא כן, הרי הטענות נגד חלק מהמועמדים שרירות וקיימות ותקפות (ואולי שגויות), בין שייבחרו בהצבעה כלל־ציבורית ובין שרק על ידי 120 ח"כים.

כמעט כל מי שהתבטא בתקשורת - ובעיקר יריביו שנשמו לרווחה עם פרישתו מהמירוץ - איחלו לו הצלחה. הביעו תקווה כי יסיים את החקירה בחוסר אשמה או בהיעדר ראיות. הם גם הזכירו כראוי כי חלה עליו חזקת החפות כל עוד לא הורשע.

בכל זאת, פרישתו מהמירוץ היתה נחוצה, הכרחית. לא רק מפני שנסיבות קבלת הכספים והשימוש שנעשה בהם מעוררים חשד כבד, אלא מפני שגם מי שמקבל את גרסתו מבין כי אינו ראוי להיות נשיא.

פוליטיקאי בכיר צריך להימנע מלקבל הלוואה מאיש עסקים כמו אברהם נניקשווילי, גם אם ניתנה כחוק. בוודאי אסור לקבלה ולא להחזירה במשך שלוש שנים. איזו הלוואה היא זו? בעיקר שהכל יודעים היטב - בהסתמך על אירועים בפרשיות של אנשי ציבור אחרים - כי עבריינים מכנים את השוחד שהם נוטלים "הלוואה", אם כי, כאמור, אין עדיין הוכחה שמדובר בסוג כזה של כסף מזוהם במקרהו של בן־אליעזר.

זה כסף אסור גם אם במקרה זה או אחר אין הוא במהותו שוחד אלא ממון של מעטפות; ואם אינו שוחד אפשר שהוא משקף הפרת אמונים וקבלת דבר במירמה; וכאמור - גם אם מדובר במהלך שלא דבק בו אבק פלילי, הוא עדיין בבחינת נורמה פסולה.

בהיפתח חקירתו של בן־אליעזר, שהיא תולדה מזו הנערכת בנמל אשדוד ובחברת "שמן", מתעבה רשימת האישים ששמם שובץ במחול השדים. איכשהו בסופו של דבר כולם מתחברים, חשודים בעבירות ומי שהסתופפו בצילם, יאשיהו פינטו ואלון חסן וג'קי בן זקן וגבי אשכנזי ואברהם נניקשווילי ובן־אליעזר.

יש מי שנתקף במרה שחורה מהיקף התופעה. בעיניי מדובר בניקוי אורוות מיוחל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר