ייתכן שהקונגרס יוכל לסייע
מדינות רבות נאחזו בזיז מילולי כאילו ממשלת האחדות של אבו מאזן מורכבת מטכנוקרטים ולא מנציגי חמאס. הן עשו כן כדי להמשיך את האווירה של עסקים כרגיל עם הפלשתינים ולחמוק מן ההתחייבויות שקיבלו על עצמן כלפי ישראל במהלך המשא ומתן המדיני.
הקבינט בירושלים חייב היה להביע הפתעה מעמדתן. כאילו, לכאורה, היתה צפייה אחרת ממדינות־ידידות. אך צריך לקוות כי בנימין נתניהו ועמיתיו הבכירים היו מחוברים למציאות המדינית וידעו מראש כי לרוע המזל כך אכן יקרה.
לכאורה הציגו האמריקנים והאירופאים את שני הצדדים כאחראים לכישלון ההידברות, אבל כמה פליטות פה מלאכותיות של ג'ון קרי נתנו את האות לטיעון, שישראל תופסת מקום ראשון בכתב האישום והפלשתינים אחריה. קרי חזר בו מהאמירה שישראל "מדינת אפרטהייד", אבל השאיר נשק תעמולה זה בידי הפלשתינים. לא במקרה.
אבו מאזן לא רצה מלכתחילה במשא ומתן המדיני וגרם לביתוקו בהזדמנות הראשונה שנקרתה בפניו, ונתניהו שיחק לידיו בסרבו להורות על עיכוב הבנייה בהתנחלויות שמחוץ לגושי ההתיישבות לתקופת זמן קצובה. אמש נוסף סיבוך עם ההודעה הישראלית על עיבוי הבנייה בשטחים בעיצומו של המתח עם המערב. אם נכון שבפועל הייתה הקפאה כזאת, כי אז ישראל שילמה פעמיים תמורת לא־כלום, כאילו בנתה וחדלה.
לישראל לא היתה ברירה אלא להודיע – כפי שעשתה – מה דעתה על ממשלת האחדות הפלשתינית ועל מנהיגי העולם המכירים בה. ייתכן כי בקונגרס האמריקני ניתן לקדם פעילות אשר תאסור על ברק אובאמה להמשיך בסיוע לרשות הפלשתינית הנגועה עתה בקשרי חיתון פוליטיים עם ארגון הטרור חמאס. עמעום מאפיין סוגיה זו.
המצב עתה נוח לאבו מאזן. קודם כל, ובעיקר, משום שגרימת סכסוך וחיכוך בין ישראל לבין ארצות הברית והאיחוד האירופי היא היעד המרכזי, וכנראה גם הבלעדי, של הרשות הפלשתינית. הרי ממילא אינה מעוניינת בפתרון של שתי מדינות לשני עמים. מכאן שכל התלקחות בין ירושלים לבין בירות־ידידות בעולם, ודיבורים מחוספסים מהסוג של אביגדור ליברמן ודני דנון, מסייעים לאבו מאזן בלבד.
יש שרים הסבורים כי מתקפת מלים על הממשלות שמעניקות אשראי להנהגה הפלשתינית המאוחדת תסייע לפירוקה. ההפך נכון, היא תעמיק את המחלוקת הישראלית עם המערב. גם סנקציות אינן נשק מדיני יעיל, ולא יאריכו ימים.
הטקטיקה הנכונה לישראל היא להתמודד נקודתית עם כל בעיה שוטפת ולהמתין לאיבה מחודשת בין אש'ף־פתח לבין חמאס. כפי שאירע שלשום כאשר מחבל ניסה לפעול סמוך לצומת תפוח בשומרון וחמאס הלל ושיבח את מעשיו, ותפקיד משרד החוץ בירושלים להעמיד את הממשלות על משמעות שיתוף הפעולה עם גורם הקורא בפומבי לעודד את הטרור.
דבר לא השתנה בשטח. גם לא יכולתה של ישראל לסכל פעולות טרור. חיכוך מתעצם עם הפלשתינים לא יעניק לישראל יתרון. אך חיכוך עם אמריקה ואירופה יגבה ממנה מחיר כבד.
