נלחם בממשלה-וחיזק אותה בפרישתו

פרישתו של אופיר פינס-פז מהכנסת מצערת. כפוליטיקאי מיומן הפעיל לא אחת את התכסיס והמרפק, אבל תמיד במסגרת כללי המשחק הנהוגים בדמוקרטיות מתוקנות, ובניקיון כפיים ובניקיון דעת. אין צורך להיות שותף לעמדותיו ולהשקפותיו כדי לקבוע כי נוכחותו במשכן היתה לתועלת הציבור ושירתה היטב את עליונות שלטון החוק אשר מימין ומשמאל מתנכלים לו בהתמדה.

החלטתו של איש ציבור שאפתן בן 48 להשליך הכל מאחורי גוו מתפרשת במידה רבה כאובדן התקווה לתקן את המערכת ואת שיטת הבחירה; את החיים הפוליטיים ברמה הלאומית ואת התנהלות מפלגתו הנסוגה אחור מהצבעה להצבעה. מה המשמעות הפנימית של נטישה מצד אדם כה צעיר, שכבר כיהן כשר וטובים סיכוייו לחזור לעמדות בכירות? אין זאת אלא שהמסר מהתפטרותו הוא בבחינת ייאוש מדעת.

מבחינה מסוימת יושרו האישי שהביא להתפטרותו החל במשגה בולט מטעמו. פינס-פז, כעמיתיו איתן כבל, עמיר פרץ ויולי תמיר, לא השכיל לקבל את הכרעת הרוב במפלגה להצטרף לממשלה. סירוב זה יצר דיסוננס בליבו, בין החובה לכבד את הכרעת הרוב לבין השאיפה להישאר באופוזיציה, ומשלא יכול היה לגשר על שתי הנטיות בחר להסתלק הביתה. לא מומלץ.

החלטתו היא גם הודאה בכישלון התביעה לצאת את הקואליציה. לא רק פינס-פז בדרכו החוצה. הפרופסור יולי תמיר מתגעגעת לפעילות אקדמית, ואם תיבחר לעמוד בראש מכללת ספיר ותפרוש מהכנסת - יקיץ הקץ על חלומה של האופוזיציה הפנימית בעבודה.

שכן יחסרו לעמיר פרץ ולאיתן כבל תמיכה של שלושה ח"כים כדי להקים סיעה עצמאית.

פרישת פינס-פז מחזקת, אפוא, את מגמת הרוב בעבודה, המעוניין להעניק הזדמנות ארוכת טווח לממשלה בראשות בנימין נתניהו. היא גם תאפשר לאהוד ברק ללחוץ על האופוזיציה הפנימית שהתכווצה לכבד את כללי החברות בסיעה קואליציונית.

חיזוק הממשלה עשוי להגביר את תחושת שבעה ח"כי קדימה שכדאי להם לפרוש מסיעתם לעבר הליכוד. שכן הם יודעים לחשב היטב שאורך חיי הקואליציה מתארך ואילו סיכוייהם באופוזיציה פוחתים.

פינס-פז לא התכוון לתוצאות אלה. הוא רק חש כי אינו יכול עוד. מעז יצא מתוק, או ממתוק יצא עז, ומכל מקום פרישתו חיזקה את הממשלה שהוא כה מייחל להפלתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו