פרודיה (כושלת) על משחקי ריגול

"התחקיר" על אודות פעולות הריגול שישראל יזמה, כביכול, כנגד ארה"ב, שחלקו השני פורסם באתר השבועון "ניוזוויק" בסוף השבוע, מצביע על כך שמחברו - ג'ף סטיין - נותר כלוא עדיין בחשיבתו בעולם הריגול, התככים והמזימות מבית היוצר של איאן פלמינג, ג'ון לה־קארה טום קלנסי וגרהאם גרין. ואולם הדברים מקבלים תפנית מדאיגה כאשר הם מתיימרים - באמצעות מקבץ של אנקדוטות ורסיסים של רכילות עסיסית אך בלתי מבוססת - לשקף את דפוס התנהלותה המודיעינית של ישראל כלפי בעלת בריתה האמריקנית.

בפועל היו הדברים שונים בתכלית. לא זאת בלבד שישראל נזהרה לאחר שנכוותה בפרשת פולארד שלא להתקרב אפילו לקווים האדומים במרחב רגיש זה, אלא שסוכנויות הממשל מצידן הפגינו כלפיה (על רקע משקעי הפרשה והצלקות שהותירה) יחס חשדני ונקמני, שהיה רחוק שנות אור מן הגישה המלטפת, הסלחנית ומעלימת העין, המוצגת בתיאוריו הדמיוניים של כתב ה"ניוזוויק". דוגמה מובהקת לכך מספק תרגיל העוקץ האפל והזדוני במיוחד שרקחה הבולשת הפדרלית כנגד בכיר הפנטגון לורנס פרנקלין, שהיה ידוע בזיקתו העמוקה לישראל ובהתנגדותו הנחרצת למיזם הגרעין האיראני. פרנקלין, שנפל אל תוך המלכודת שהונחה לפתחו, עבר שבעה מדורי גיהינום ונגזר עליו עונש מאסר של 13 שנים (שהומתק לבסוף, בעקבות הליך משפטי נוסף). האם מקרה זה מעניק ביטוי הולם לגישת בית הלל, שנקטה - לדברי סטיין - הביורוקרטיה האמריקנית בהתנהלותה במישור זה?

המסקנה ברורה: גיבוב הדברים נועד להשיג סידרה שלמה של יעדים פוליטיים קונקרטיים ומיידיים. בראש ובראשונה נועד הפרסום הצהבהב לטרפד את יוזמתו של מזכיר המדינה קרי לפטור את אזרחי ישראל מהצורך באשרת תייר, וזאת על ידי תיוגם כגורם חתרני ומסוכן לאינטרסים ביטחוניים אמריקניים. בתקופת השואה חסם עוזר מזכיר המדינה האמריקני ברקינרידג' לונג, שהיה הממונה על מדיניות הנפקת אשרות כניסה, בגופו ממש, כל יוזמה שביקשה לפתוח את שערי ארה"ב בפני היהודים באמצעות הנפקת אשרות על בסיס ליברלי והומני יותר. זאת בטענה שמדובר באלמנט זר, חתרני ומסוכן, העלול גם לפגוע במרקם החברתי והערכי הקיים. היום, בנסיבות שונות לחלוטין, שוב עולה גלגולו של ניגון מקומם זה, כשהשותף הישראלי מוצג פתאום, וללא ביסוס של ממש, כישות חתרנית, שוחרת רע וכפוית טובה.

כמו כן, ייתכן מאוד שכתב אישום גורף זה משקף גם טינות נושנות של גורמים בממסד המשפטי והמודיעיני כלפי פולארד. הגם שהסוגיה ירדה לפי שעה מסדר היום, "גילוייו" של סטיין על אודות המוני פולארדים חדשים נועדו להבטיח שהאסיר ימשיך להירקב בכלאו לפחות עד סוף שנת 2015.

לבסוף, אין לנתק את הפרסום מעובדת השהיית המו"מ המדיני בין ישראל לבין הרשות הפלשתינית. לפני 39 שנים, בעקבות השהיית התהליך בין ישראל ובין מצרים על הסכם הביניים בסיני בתיווכו של מזכיר המדינה הנרי קיסינג'ר, התחולל משבר חמור בין וושינגטון לבין ירושלים ("ההערכה מחדש"), שכלל סידרה של פרסומים מכפישים ופוגעים בישראל בעיתונות האמריקנית. גם היום, על רקע התבטאויותיו הביקורתיות של קרי (שחלקן פורסמו עוד לפני ש"תחקיר" ה"ניוזוויק" ראה אור), אפשר לראות את המערכה התקשורתית החדשה כחלק ממאמץ אמריקני מקיף, שנועד להפוך את ישראל לשעיר לעזאזל בדעת הקהל האמריקנית. זאת, בתקווה שהדבקת התווית של סרבנית שלום על מצחה של ישראל כאות קין (נוסף על הוקעתה הציבורית כבעלת ברית בלתי אמינה, בלתי נאמנה וחתרנית), תצמצם את מרחב התמרון של ממשלת נתניהו אם וכאשר תתחדש יוזמת התיווך האמריקנית.

ב־1975 נכשלה אסטרטגיית הלחץ האמריקנית כישלון חרוץ אל מול תמיכתו המוצקה של הקונגרס ושל דעת הקהל האמריקנית על ישראל. לא נותר אלא לראות אם גורלה של יוזמה עתידית מסוג זה, אם אכן תקרום עור וגידים, יהיה דומה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!