יש סיבה לדאגה, (עדיין) לא להתייאש

במהלך ראיון לאתר ynet לחץ העיתונאי אטילה שומפלבי על ציפי לבני מה תעשה אם מאבקה לקידום הסכם עם הפלשתינים יקרוס, והתשובה הנכונה שבפיה היתה כי במהלך הקרב אין חייל שואל את עצמו כיצד יגיב אם יובס. עליו להילחם.

ה"ניו יורק טיימס", שעשה אתמול שימוש בדברי הביקורת של לבני על נפתלי בנט כחותר תחת ההסכם המדיני, התעלם מאמירה זו. העיתון הציע את ההפך. מאמר המערכת קרא לברק אובאמה לנטוש את המשא ומתן. לנהוג בקרב הדיפלומטי כאילו הוא כבר יודע שיובס. תחת זאת - מתוך מילון של קרבות - הוא מציע לנשיא האמריקני להותיר פצועים בשטח. את שני הצדדים. גם את עצמו.

איזו תועלת תצמח לישראל ולפלשתינים ולאמריקה ולמזרח התיכון אם יוותר ג'ון קרי על המשך המאמץ רק מפני שהוא כבד מנשוא? לא כלום. גרוע מזה, בתוך זמן לא רב תידרדר הזירה לריבוי פיגועים מהסוג אשר פקד את המשפחה השלווה אשר היתה בדרכה לעשות את ליל הסדר בקריית ארבע, חברון, והנה רצח ופצועים ויגון, וכל מי שעיניו בראשו מבין כי צה"ל והשב"כ לא ינוחו ולא ישקטו עד שילכדו את הרוצח, וחוזר חלילה. מה גם שחלפו יותר מ־24 שעות מאז הרצח וטרם נשמע אפילו הגה של הסתייגות מהמוקאטעה ברמאללה.

כבר זמן מה שמנגנוני הביטחון הפלשתיניים מאבדים שליטה בשטחם, אם מרצון, אם בשל שאננות. אך עדיין אבו מאזן מחויב להימנע מתמיכה בטרור ויש סיכוי לבודד תקריות חמורות כאלה. רק שסיכוי זה יפחת בהיעדר אפילו מראית עין של משא ומתן, כל אחד מבין.

תחת התדיינות של ממש אבו מאזן מכנס היום את ח"כ יחיאל (חיליק) בר מהעבודה ופמלייתו. ייעודם להביא עימם עיתונאים, ואבו מאזן יישא את דברו לציבור בישראל. אין בעיה, אבל על אבו מאזן להתדיין עם נציגי הממשלה בישראל, ולא עם צירוף של ח"כ מהאופוזיציה ועיתונאים.

עם זאת, הדעת נותנת כי הפלשתינים חוששים לא פחות מישראל שמא ייענה הנשיא אובאמה לעצת אחיתופל מבית מדרשו של ה"ניו יורק טיימס". שני הצדדים טיפסו על עצים גבוהים, ותוהים כיצד יורדים כדי להמשיך בהידברות.

נותרו כשבועיים. סביר להניח כי נפתלי בנט ואורי אריאל וסיעתם מבקשים לכלוא ולקלוע את מנהלי המשא ומתן אל מבוי סתום, ויש רבים יותר כמותם מצידו הפלשתיני של המתרס. אך צריך להאזין היטב לפאינה קירשנבאום מישראל ביתנו כדי להבין כי לא הכל אבוד. כאשר מנהיגה אביגדור ליברמן מעדיף בחירות מוקדמות על פני קואליציה חדשה, היא רומזת לאפשרות כי אפשר להמשיך בהרכב הקיים עם הסכם להאריך את המשא ומתן.

יש סיבה לדאגה. אין (עדיין) סיבה להתייאש. תפיסת התנהגות הלוחם בעיצומו של הקרב שביטאה שרת המשפטים עדיפה. גם ביום של פיגוע.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!