"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארה"ב טועה, אבל המו"מ נחוץ

,עודכן

מזכיר המדינה ג'ון קרי נמצא היום בדילמה כלל לא פשוטה: האם לרדת מהעץ שעליו טיפס גבוה מדי (הסכם בתוך תשעה חודשים) או להישאר תלוי עליו, אולי לצד ישראלים ופלשתינים נטולי אמונה, ואולי גם בלי התמיכה של הנשיא אובאמה, שלא מעוניין שעוד כישלון בזירה הבינלאומית ידבק בו, ויפקיר אותו במערכה?

אם לא תחול התפתחות דרמטית, את "מסעות ג'ון קרי במזרח התיכון" יזכרו בספרי ההיסטוריה יותר בגלל הכמות (12 מסעות בחודשים האחרונים רק כדי להגיע להסכם), פחות בגלל האיכות. קשה להטיל על מזכיר המדינה את כל האשמה. רבים לפניו כשלו במשימה.

אלא שהטעות של קרי היתה בתמימות שעימה הוא בא לטפל בסכסוך המסובך ביותר בעולם, כפי שהגדירו בזמנו הנשיא קלינטון. החטא של קרי הוא הרף הגבוה שהוא עצמו שם. הכישלון של קרי זה גם העקשנות האובססיבית.

קרי גם טעה כשעירב את וושינגטון קצת יותר מדי במו"מ עצמו. לעיתים הוא נראה יותר כמו בייביסיטר בין נתניהו לאבו מאזן מאשר מתווך. הניסיון מלמד כי עדיף להשאיר ישראלים ופלשתינים לבד. זה אמנם לא מבטיח הסכם, אבל זה מבטיח שיחות הרבה יותר יעילות. הטנגו המשולש הזה לא מוכיח את עצמו מאחר שעל פי התפיסה הפלשתינית, האמריקנים מתייצבים אוטומטית לצד ישראל.

הפרשן האמריקני צ'ארלס קראוטהאמר אף פעם לא היה נדיב במיוחד כלפי ממשל אובאמה. גם בסוף השבוע הוא ביקר באופן חריף ביותר את מזכיר המדינה קרי. מבחינתו, קרי כשל בטיפול בסוגיה הסורית בוועידת ז'נבה (הישרדותו של אסד), האוקראינית (סיפוח קרים) והישראלית־פלשתינית (אין הסכם ולא בטוח שתושג ארכה לשיחות). קראוטהאמר שכח לציין במאמרו עוד "הישג" של קרי זה, זה שהושג בז'נבה בנובמבר אשתקד בסוגיית הגרעין האיראנית. קרי בירך על הסכם שהנשיא אובאמה עצמו הודה כי יש רק 50 אחוז סיכוי שיצליח.

אובאמה אמנם מעניק גיבוי למזכיר המדינה שלו, כפי שטוען מקור אמריקני ב"ניו יורק טיימס", אלא שיש לו כל הסיבות שבעולם לכעוס על מזכיר המדינה שלו. מילא הסוגיה הסורית שנפלה לאובאמה על הראש, מילא סיפוח קרים שמצא את האמריקנים ואת נאט"ו ללא כל תוכנית מגירה, מילא הסוגיה האיראנית שמוצאת את אמריקה בפרט ואת העולם בכלל ללא כל רצון או יכולת להתערב צבאית. אבל הסכסוך הישראלי־פלשתיני, שכל ילד באזור יודע עד כמה מדובר בסיפור בלתי אפשרי?!

עכשיו נראה שקרי הבין כי ארכה של שנה (שאולי תושג) בעידן אבו מאזן היא הישג אדיר. אלמלא היה לקרי מטוס רשמי, עוד היינו יכולים לחשוב שהוא טורח לבקר כאן כל כך הרבה בגלל הנקודות.

מכל מקום, רצוי שהשיחות יימשכו - גם כי זה טוב לכל הצדדים, וגם כי האלטרנטיבות טובות פחות, ובייחוד אלטרנטיבה של ואקום מסוכן. אולי פשוט צריך להוריד ציפיות.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

בועז ביסמוט

כיהן כעורך הראשי של "ישראל היום" מ-2017 ועד ינואר 2022. החל את דרכו העיתונאית ב-1983 בעיתון מעריב ככתב ספורט, ובתפקידי כתיבה ועריכה במדור הכלכלה. בהמשך שימש שליח מעריב בפריז. בשנים 2004-1990 היה שליח ידיעות אחרונות בפריז. ב-2008 הצטרף ל"ישראל היום", ושימש עורך חדשות החוץ ופרשן. במהלך השנים דיווח ממדינות רבות שעימן אין לישראל יחסים דיפלומטיים, ובהן איראן, סוריה, תוניסיה, לוב, תימן ועיראק. ב-1993 ביקר ברפובליקה האסלאמית של איראן, והיה לעיתונאי הישראלי הראשון שביקר במדינה מאז ההפיכה ב-1979. במהלך ביקורו בעיראק ב-2003, נעצר על ידי הכוחות האמריקניים בחשד לריגול, והוא הוחזק במעצר. כיהן כשגריר ישראל במאוריטניה בשנים 2008-2004. ב-2012 יצא ספרו "עובר כל גבול", העוסק בביקוריו במדינות מוסלמיות ובמפגשיו עם מנהיגיהן. בעל שני תוארי מוסמך מאוניברסיטת סורבון שבפריז. נשוי בשלישית ואב לארבעה. אוהד שרוף של ליברפול.

כדאילהכיר