"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אות קלון

,עודכן

לפני הכל, זהו יום עצוב, עצוב מאוד - גם למורשעים וגם למדינת ישראל. הרשעה בשוחד, מן העבירות החמורות והמושחתות ביותר בשירות הציבור, היא תמיד קשה. קל וחומר כאשר השחקנים המרכזיים בה הם ראשי עיר הבירה של מדינת ישראל וראש ממשלה לשעבר. הכרעת הדין של השופט רוזן חושפת לא רק את השחיתות שפשתה כנגע ממאיר בצמרת השלטונית, אלא גם את שורשיה העמוקים והקרובים.

בית המשפט הגיע למסקנה שרבים חשו בה כבר מזמן: הפרויקט המכוער שנבנה בעיר הקודש היה רווי במעט מאוד "הולי" - קדושה, ובהרבה מאוד "לנד" - מקרקעין ומאכערים, משחדים ומשוחדים שעשו על גב האינטרס הציבורי קופה גדולה לקידום האינטרס הפרטי שלהם. עבירת השוחד תוארה בעבר על ידי בית המשפט העליון כעבירת "שלח לחמך על פני המים". בפרשת הולילנד, כך נסתבר כעת, לא דובר על לחם בודד אלא על משאית שלמה של לחמים, חלות, פיתות ולחמניות.

המורשעים, ובראשם אולמרט ושותפיו הבכירים, הוכיחו כי גם אם דרכיהם נראו כ"דרכי נועם", נתיבותיהם היו "שלם!" - הרבה כסף ורצוי במזומן. הם לא הלכו דל"ת אמות בלי נטילת ידיים, שוחד ושלמונים. בית המשפט העליון עמד בעבר על פגיעתה הרעה והקשה מכל של עבירת השוחד לא רק בקופה הציבורית אלא גם, ואולי בעיקר, באמון הציבור במערכת השלטונית כולה.

"מתן שוחד ונטילתו", כתב השופט ברק, "מסוכנים הם לחברה ולסדרי הממשל. הם מכרסמים בעבותות הקושרות אותנו כבני חברה אחת. הם מפירים את האמון של הפרט בשלטון. הם מעודדים זלזול ברשויות הציבור ובעובדיו. הם פוגמים באמון של הפרט ובתפקודו של הכלל ובכך מערערים את היציבות החברתית".

בשל אופייה המיוחד של עבירה זו, נקבע כבר בעבר כי אחת ממטרות ההענשה המרכזיות בה אינה רק תשלום גמול והבאת עונש על ראש החוטא, אלא גם הטבעת אות קלון על מבצע העבירה והבעת סלידתה של החברה ממעשי שוחד שתרתיע עבריינים פוטנציאליים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר