"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההדק על נשק התלונה קל מדי

,עודכן

כי באפם הרגו איש, מתארת התורה בלשונה את הקלות הבלתי נסבלת של התרת הדם, ובימינו המלאכה הבזויה והנוראה הזאת, נהיית קלה ופשוטה מיום ליום. תלונה סתמית, הדלפה מרושעת, פרסום צהבהב והנה לנו סיכול ממוקד בהבל פה או בנקישת מקלדת.

ייאמר מייד; הטרדה מינית היא מן העבירות הפליליות החמורות, ויש לעקרה מן השורש. נקודה. אין על כך ויכוח, ואת המאבק בתופעה הנפשעת של השפלת אישה והחפצת גופה וניצול סמכות והזדמנות - יש לקיים בכל הכוח ובכל האמצעים וביעילות. אבל כשתלונה על הטרדה כזאת מוצאת מן ה"בוידעם" אחרי 15 או 20 שנים - לשם היא צריכה לחזור. בוודאי ובוודאי כאשר אפשר להבחין בעליל בעיתוי לא מקרי או להריח את ריחה המבאיש של מניפולציה, או כשאפשר לגלות מאחוריה די בקלות עקבות של תחבלנות ואינטרס.

יותר מדי פעמים רקדה התקשורת בשנים האחרונות על דמם המופקר של אישי ציבור או של קצינים בכירים או של אזרחים תמימים. רק כדי שלא להעצים את העוול שכבר נגרם להם, לא נשוב ונזכיר את שמותיהם, תואריהם, תפקידיהם ודרגותיהם. גם לא את ימיהם ולילותיהם המסויטים ואת ילדיהם המתייסרים. אמנם לא התקשורת יזמה את ה"חגיגה", אבל כמעט תמיד היא זו שמשמשת כלי מרכזי ובלעדיה אין אש ואין עשן ואין סיפור עסיסי. כל עוד מוגשת תלונה ונערכת בדיקה בחדרו של יועץ משפטי כזה או אחר, וכל עוד מתקיימת חקירה יסודית בתחנת משטרה - זה ראוי ונכון וזה טוב וחשוב. ואולם מרגע שהשמועות מתחילות לרחף בחללו של עולם, ומאותו זמן שגורם אנונימי טורח לתבל אותן בצבעים ובטעמים ובריחות, משהו מתחיל להריח לא טוב.

תלונות שווא או תלונות מזויפות הן כלהט החרב המתהפכת, והחרב הזאת משוננת משני עבריה. היום היא קוטלת יריב פוליטי או מתחרה עסקי או מאהב קנאי, אבל כל אחד מאלה נמצא גם מן העבר האחר של המתרס. בסופו של דבר, היא לא תעשה צדק, אבל תפיל חללים מכאן ומכאן.

אחד ממעשי הקונדס בילדותנו היה השלכתה של "פצצת סירחון" לכיתה. הבעיה נפתרה כעבור דקות, אחרי שהחלונות נפתחו והחדר התאוורר. היום כל "פצצה" כזאת מונחת כאבן רחיים, ולדיראון עולם כנראה, בין שורות האינטרנט. מעין "סופר־גלו" עמיד, דביק, מסריח, שאי אפשר להיפטר ממנו, ולך תוכיח שאין לך גם צרעת. המאבק להטמעת נורמות חברתיות וערכיות, המקפידות על כבודן של נשים, הוא חשוב וחיוני. לא פחות חשוב מכך להגן על שמם הטוב של אזרחים ושל אנשי ציבור. מי שרואה לנגד עיניו רק צד אחד של המשוואה הזאת, עלול לחבל, אולי מבלי משים אבל גם ללא תקנה, במאבק האמיתי והחשוב של הנשים.

הכותבת היא יו"ר "אמונה" - תנועת האישה הדתית־לאומיתטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר