"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עוד דרבי שלא היה כמותו?

,עודכן

ברוח סגנונה של ההגדה לפסח, המגיחה אלינו בעוד שלושה שבועות - מה נשתנה הדרבי הזה מכל הדרבים? והתשובה לקושיה היא שהדרבי הזה בא אחרי קודמו. זר לא יבין זאת.

ברומן חדש שכתב יוסי קליין, "על זה לא מדברים", מופיע קטע המוכר לי מכל כלי התקשורת שבהם עבדתי במרוצת חיי העיתונאיים. האנשים עם המשקפיים והיוהרה, המאכלסים את שולחן המערכת ועורכים את נוסח המאמרים והכותרות, מתבוננים באוהדי הכדורגל כבקופים נחותים, מין בבונים. על לא עוול בכפינו. הרי היו שנים שמחצית המרצים באוניברסיטה העברית היו נוכחים באיצטדיון ימק"א בירושלים בעד בית"ר או הפועל.

התרגלנו, רק שהפעם הכל אחרת. הדרבי התל־אביבי לפני שבוע יכול להצטייר במרשם גרפי כתנודות של מי שלקה בהפרעות קצב בליבו או שנמצא בהתקף של מאניה־דפרסיה. אצל הצהובים זה נראה כך: שער (אושר), שחקן מורחק (דאגה), שער אדום (צער), שער יתרון לאדומים (דיכאון עמוק), שוויון צהוב (אנחת רווחה), שער ניצחון צהוב (ישועה). אצל האדומים זה גם נראה כך, רק בפרקי זמן אחרים. עוד לא היה כדרבי הזה.

בנקודה זו התערב הגורל. בשנים כתיקונן היה חולף זמן רב עד הדרבי הבא, וצהובים כאדומים היו נרגעים ושואבים כוח ומשכיחים באוטוסוגסטיה רגעים קשים. אך הנה אירע - אחת לדור או שניים - שהדרבי הבא מתקיים מייד לאחר מכן. השנה הם ירדו לבלומפילד כמו לתיבת נוח, בצמדים. זה מה שהופך הערב את הדרבי בין מכבי לבין הפועל להתמודדות שאינה רק על הבעיטות לשער ועל הנגיחות אלא למבחן אנושי ייחודי.

מאמי המנוחה אורה, שהיתה פסיכולוגית במקצועה, למדתי בגיל הרך שקשה מאוד להגיע לפיסגה, אך קשה יותר להחזיק בה. דיברנו על אלוף העולם בשחמט היהודי מיכאיל בוטביניק, שזכה אחרי מלחמת העולם השנייה בתוארו, אבל עיקר הישגו היה שהדף שנה אחר שנה את הטוענים לכתר. כך תיראה הערב הקבוצה הצהובה של מכבי.

כמותה גם האדומה של הפועל. היא היתה כל כך קרובה לניצחון. הטרף היה בין שיניה. היה לה יתרון ממשי עד לשלהי המשחק והנה לפתע נשמט לא סתם כדי תיקו אלא הפסד, ומה זה עושה הלילה לביטחון העצמי של שחקניה וכוכביה? אם לא לפני שבוע במצב אופטימלי - אימתי? צריך הרבה עוז להתחיל מחדש.

ולכן הערב לא נראה רק כדורגל. נראה נחישות והתמדה ונשיכת שפתיים ודבקות במטרה ונכונות ליטול סיכונים בלתי סבירים, כל מה שעושה את החוויה האנושית למרתקת כל כך, ומי שיהיה לו יותר מאלה - יזכה. כך אסביר זאת לעצמי אם אזכה לראות בניצחון הצהובים, שלא גלשו לשאננות ולרפיון; וכך גם אם אתאכזב לראות את האדומים מנצחים.

הערב זה יהיה הרבה יותר מכדורגל. הדרבי שלא היה כמותו מפני שהדרבי הקודם היה כזה שלא היה כמותו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר