"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

די להערים מכשולים בדרך ליהדות

,עודכן

בזמן שחוק הגיור החדש אושר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה, אלין לוי (אקס "האח הגדול") "הודחה" מהליך הגיור. השילוב של שני האירועים האלה הביא למשהו שאפילו קמפיין הבחירות השערורייתי של ש"ס לא הצליח לעשות: הדרקוניות של הליך הגיור נחשפה במלוא כיעורה. לוי טוענת שסולקה מכיוון שהיא לומדת משחק, הם טוענים שלא נהגה בצניעות וכי שיקרה כשאמרה שאין לה בן זוג. אבל זה בכלל לא משנה. העובדה היא שלוי לא תזכה להיכנס למועדון האקסקלוסיבי "להיות יהודי בישראל", לפחות עד שתלטש את התנהגותה בהתאם לסטנדרטים שמכתיבה הרבנות.

חשוב להבין כי מי שנמצא בהליך גיור נדרש להתמסר לכך בכל: לשמור שבת, להקפיד על כשרות ולהפריד כלים וכיורים, לחבוש כיפה או ללבוש חצאית ארוכה ועוד רשימה ארוכה, כולל בחינה מול הרבנים בשאלות סבוכות באמת על אמונה ומצוות. ממש כאילו לא קיימים יהודים קונסרבטיבים, רפורמים, חילונים וכך הלאה. ממש כאילו היהדות כולה היא אורתודוקסית בלבד, ולחוקיה צריך להתכופף.

כבת לאב יהודי ולאם לא־יהודייה, כשניגשתי להליך הגיור תמיד הדהימה אותי המחשבה איך בשום מקום אחר בעולם אף אחד לא היה מפקפק ביהדותי, אבל בישראל זה בכלל לא משנה מה השורשים שלי ואיך התחנכתי. פה, כדי להיות יהודי עליך להיות לפחות דתי, רצוי גם חרדי.

אז אין ברירה - משקרים. רוב המתגיירים בארץ לא עושים את התהליך כדי לאמץ את אורחות החיים הדתיים. ייתכן שהם עושים זאת כדי להמשיך את המסורת המשפחתית, לממש את השייכות שלהם - בדרך שבה הם מכירים; וייתכן גם שרבים ניגשים לתהליך כדי לזכות בהטבות שבאות עם התואר - למשל, היכולת להתחתן בארץ, והואיל ואלה נסיבות שמוכתבות מלמעלה, גם בכך אין כל פסול.

לא נהניתי לשקר במשך חודשים, ואני בטוחה שגם אלין לא, אבל בהיעדר כל אפשרות אחרת כדי להשלים את התהליך - זה מה שקורה. ולכן המערכת לא דורשת רק שיפוץ, אלא שינוי מהיסוד. בשל כך, למרות ההקלה היחסית שמבקש להחיל אלעזר שטרן במהלך של פתיחת רישום הגיור לרבני הערים, אפילו זה לא מספיק. הגיורים לא יכולים להיות מנת חלקם של האורתודוקסים בלבד, מכיוון שהיהדות אינה רק שלהם. אם יתקבלו גם גיורים רפורמיים וקונסרבטיביים, אז באמת תהיה אפשרות בחירה ואף אחד לא יצטרך לשקר. מי שעושה את התהליך יעשה אותו בלב שלם, בהתאם לדרך שמתאימה לו.

כי הדרך הקיימת לא רק שאינה הוגנת, היא אכזרית וחודרת לכל תחומי החיים ופוגעת בנפש, ולפעמים אף ביסודות האמונה עצמה. היא מעוררת כעס ואנטגוניזם, ומרחיקה לא רק את הרבנות אלא את היהדות כולה. ויותר מכך, היא עושה עוול קשה לישראלים כדוגמתי, שמשפחתם נרדפה בגולה והם נרדפים בישראל. שם היינו יותר מדי יהודים, פה - פחות מדי.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר