רדיפה מכוערת

כבכל מדינה אחרת, רוויה גם ישראל בסיפורים אישיים מסמרי שיער על שועי הארץ ונגידיה, ויותר מכך, על בני משפחותיהם.

כמעט הכל קרה. התעמרות בבני משפחה, בעמיתים, בעובדים ובזרים. יחסים אסורים וילדים לא חוקיים. יחסים החורגים מהמקובל בינו לבינה, בינו לבינו ובינה לבינה. קלפטומניה וטירוף. אלכוהוליזם וצריכת סמים. כל עיתונאי וכל מי שהתחכך בפוליטיקה בישראל ובארצות הים מכיר סיפורים כאלה למכביר. הרוב המכריע של הסיפורים הללו אינם ידועים לציבור. למרות הפיקנטיות, נמנעת התקשורת בדרך כלל מלדון בהם מחמת כבוד המעורבים ומחמת אתיקה בסיסית של יחסי אנוש סבירים.

בשני מקרים חובה לשבור את הדיסקרטיות. המקרה הראשון הוא של חשד לעברות פליליות של המעורבים, המקרה השני הוא של פגיעה ביכולת התפקוד של מי שגורלנו בידם. למעט המקרים הללו דומה שהכלל הוא שאם נימנע מפרסום מעשייה פיקנטית על אחד מפשוטי העם, ראוי גם שלא לפרסמה בראש חוצות כשמדובר בקרוב משפחה של מנהיג או אפילו במנהיג עצמו.

מאז קום המדינה היינו עדים לחריגות מכללי האתיקה הבסיסיים הללו, אך המקרה הבולט ביותר הוא המקרה של רעיית ראש הממשלה הנוכחי.

שוב ושוב נמרחות כותרות בעיתון בעניין מעלליה כביכול של שרה נתניהו. לעיתים מדובר בדברי הבל. הגברת נתניהו שירטטה את מבנה הסוויטה במלון שבה עתיד היה להתגורר בעלה בעת שליחות מדינית. לעיתים קרובות יותר מוגשות תלונות אזרחיות - לעולם אינן פליליות - הנדחות בסופו של דבר על ידי בית המשפט. עד כה לא נתקלנו בסיפור שכולו אמת ובוודאי לא במעשה פלילי או בפעילות שהשפיעה על תפקודו של רה"מ.

מה אם כן הסיבה לכל הפרסומים הללו, החוזרים ונשנים עד לזרא? כמי שמכיר סיפורים פיקנטיים לא מעטים על בני זוגם של מנהיגינו בעבר ובהווה, דומני שאין חריגות של ממש, אפילו אם היה נמצא שמץ אמת בסיפורים על גברת נתניהו. הייתכן שמדובר בניסיונות חוזרים ונשנים לפגוע בתפקוד, בכבוד או בפופולריות של ראש הממשלה עצמו? הייתכן שהסיפורים צצים דווקא בעת שהכרעות גורליות ממשמשות ובאות? תהא הסיבה אשר תהא. נקעה נפשנו. תהליך הרדיפה המכוער הזה מעורר שאט נפש.

עוד זכורה סידרת הפרסומים על העסקתו של רה"מ במשך שנים כסוכן של סוכנות הביון האמריקנית בישראל. לא זכורה התנצלות של ממש במקרה ההוא או במקרים אחרים. אפילו יימצא ממש באיזה סיפור עתידי, מי שזוכר את העבר לא יוכל אלא להטיל ספק.