"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

על אובאמה להבהיר לאבו מאזן את מחיר סרבנותו

,עודכן

פגישת ברק אובאמה עם אבו מאזן תיערך היום בוושינגטון תחת רישומו של הראיון בן שלושת הרבדים שהעניק משה (בוגי) יעלון לרינה מצליח בערוץ 2.

במסד לראיון אין כל פסול. יעלון הביע (לצערו, הוסיף) הערכה כי דבר לא ייצא מן המשא ומתן המתנהל בחסותו של ג'ון קרי. זו דעתו זה זמן. נכון שבדמוקרטיה אחרת שר לא היה מביע דעה בנושא המצוי בטיפול של ראש הממשלה ושרת המשפטים שנבחרה לכך. אך בישראל קיים נוהג תמוה שכל שר מדבר על כל דבר גם מחוץ לתחומי משרדו. במסגרת זו התבטאותו של יעלון נורמטיבית.

בקומה השנייה קיימת בעיה. יעלון טוען כי קרי מכר לאבו מאזן סחורה שלא היתה שלו ולא היתה בידו. זה דרמטי. אך היה עליו - כמי שחפץ להביא את הדבר לידיעת הציבור, וטוב שכך - להפעיל מקדם פעולה בטרם חשף את האמת הבעייתית ברשות הרבים: לקבל את הסכמת בנימין נתניהו לפרסום המידע. האם קיבל? אמש שמר נתניהו על זכות השתיקה.

הרובד השלישי שגוי. בראיונו, שנערך לקראת המפגש בבית הלבן, הוא מעניק תחמושת הסברתית לאבו מאזן ומעודד את אובאמה להגן על שר החוץ שלו להיצמד עוד ועוד לעמדה הפלשתינית. אין לישראל עניין במריבה עם קרי ואובאמה והבית הלבן גם במצב של מחלוקת. אי אפשר הן לתקוף את קרי כמתווך שאמינותו מוטלת בספק, והן לצפות ממנו כי יחזור לעמדתו המקורית המצדדת בתביעת נתניהו כי הפלשתינים יכירו בישראל כבמדינת הלאום היהודי.

הרי יעלון, כנתניהו וכרבים אחרים בקואליציה ובאופוזיציה, מעריך כי פניו של אבו מאזן אינם להסדר. ההתמודדות היא על השאלה מי ייצא אשם בעיני הממשלים ודעת הקהל במערב. התבטאות כמו זו של יעלון עלולה להטות את הכף לרעת ישראל, כאילו היא נושאת באחריות לכישלון המשא ומתן.

המציאות בשטח שונה וחייבת להיות מוצגת באור נכון: קרי הבין את חשיבות התביעה להכרה פלשתינית בישראל כבמדינת היהודים. משמעות ההכרה הזאת היא שבהיחתם ההסכם פגו התביעות הפלשתיניות ואין זכות שיבה לצאצאי הפליטים הערבים מ־48'.

מה גרם לקרי לחזור בו? איזה לחץ ערבי? ישראל צריכה לאמץ מדיניות של לחץ תחת לחץ. כפי שהאמריקנים והמערב מגלים יציבות בתביעתם לחדול מהבנייה בהתנחלויות, היה אפשר לצפות מהם שינהגו באהדה עקבית לדרישה הישראלית להכרה ביהדותה. מדוע בצד הפלשתיני קרי יצוק כסלע, ודווקא נגד ישאל הוא כעלה נידף ברוח?

התקווה היא שאובאמה לא יניח לאכזבה האמריקנית מעמדת חלק משרי ישראל להיגרר אחרי תביעותיו של אבו מאזן. גם אם יש בפיו דרישות מישראל, והוא נותן להן ביטוי בסתר ובפומבי, אין זה פוטר אותו מהחובה להעמיד את אבו מאזן על המחיר הכבד שגובה סרבנותו העיקשת להמשך המשא ומתן.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר