"מנצ'סטר באנגליה, הפועל בישראל", רעד הבטון בבלומפילד לפני כ־40 שנה, והנה מתברר שהשיר הקדים את זמנו ושההשוואה אכן במקומה. מאמנים כושלים, חוסר כבוד מינימלי מהשופטים, קהל שאיבד את הדרך והתמכר להצלחות תחת בעלי הון מפוקפקים והפסדים באותה עונה לכל היריבות הגדולות.
אז זהו, שכאן העסק קצת משתנה. מאז ימי החושך תחת משה סיני המאמן, שום מאמן אדום לא שרד כל כך הרבה הפסדים בדרבי בעונה אחת. רן בן שמעון בטח לא יהיה הראשון, והפסד הערב יגרום ליריקות שקיבל בפרצופו ובגבו מאלפרד ברכה ומהאחים שרון מהצד הצהוב של העיר להיראות כמו גשם.
אם יש משהו שהקומץ האדום הוכיח הוא שזמן לא חסר לו, וכמו שידעו לעמוד מול חנויות הבגדים של דנה אשכנזי, הם ישמחו להמתין מול בית הכנסת ברמת ישי שבו מתפלל בן שמעון. הרי גם התפילות העונה מוכיחות יותר מתמיד שאין אלוהים.
מה רצה בן שמעון ולא קיבל? פסיכולוג שעומד בנעלי פקקים באימונים, שני בלמים שהביא מקפריסין (ושהספיק לריב איתם ובעקבות כך לזרוק אותם מהסגל), ואת דני עמוס, שעם הקיפוד שיש לו על הפנים אצל קשטן הוא היה מנקה את הזוהמה מאחורי מגרש האימונים בוולפסון וחוזר מגולח. בן שמעון קיבל את כל מה שחלם עליו.
ומה הוא החזיר לאוהדים ולמועדון? הדחה מאירופה - צ'ק. הפסד מביך בדרבי - צ'ק. מאבק אליפות אבוד כבר ב־2013 - צ'ק. הדחה מגביע המדינה - צ'ק. דרך? כן, שבסופה המושיעים שלו הם סלים טועמה ושי אבוטבול, שמהם ניסה להימנע בכל דרך בתחילת העונה.
הערב מגיע רגע האמת: בן שמעון הבטיח אחרי הדרבי הקודם ש"הפועל עוד תנצח דרבי העונה". אם ינצח, יחזיק עד סוף העונה, אבל אם לא - החל ממחר בבוקר הוא ירגיש על בשרו את התחביב האהוב על חיים רמון ומשה תאומים: השלכת מאמנים שסר חינם היישר אל כלוב האריות שנקרא תקשורת הספורט בישראל.
איך קפריסין בפסח, זולה?
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
