לפני קריאת ספרה צפיתי בהרצאתה של סוזן קיין בפורום ההרצאות "טד". קיין עלתה לבמה נושאת מזוודה בלויה מלאה בספרים. "הם מסמלים את עולמי הפנימי", אמרה, "ואני נושאת את המזוודה עימי תמיד". היא סיפרה כי העריצה את סבה, רב קהילה קטנה בברוקלין. בדירתו לא היה כיסא פנוי; על כל משטח נערמו ספרים - ספרי דת והגות. סבה היה מופנם באורח קיצוני - בעת שדרש מעולם לא יצר קשר עין עם שומעיו. ובכל זאת, כשדיבר - נותרו בקושי מקומות עמידה באולם.
ב־1921 תיאר הפסיכואנליטיקאי קארל יונג "טיפוסי מזג" שונים. מוחצנים - הפונים לעולם החיצון ופעילים בו, ומופנמים - הפונים לעולם הפנימי של מחשבה ורגש. המופנמים אינם בהכרח מתבודדים או ביישנים, שהרי ביישן הוא המפחד מדחייה חברתית או מהשפלה. הם פשוט מעדיפים שלא להיות מוצפים בפניות שמקורן בעולם שמחוץ להם. את המוחצנים תיאר יונג כ"מלכים לוחמים", ואת המופנמים כ"כהנים יועצים", והוסיף: "לא קיים מוחצן מושלם או מופנם מושלם. מקומו של אדם כזה הוא בבית משוגעים".
המוחצן זקוף ומספר בקול בוטח כיצד צד את הממותה. הזקנים מביטים בו בהערכה והנשים בתשוקה. המוחצנים שואלים: "מה יש פה?", והמופנמים: "ומה יהיה אם?"; יונג כינה את המופנמים "מקדמי התרבות המציגים את ערך החיים הפנימיים".
קיין הולכת בדרך יונגיאנית ומעריצה את "הכוח השקט". היא משבחת מנהיגים צנועים, הרי משה לא היה דברן אנרגטי ונרתע מעימות עם פרעה "כי כבד פה וכבד לשון אנכי". היא מטיפה לסגנון מנהיגות מאופק שמאחוריו נחישות ודבקות ודוחה את הדעה המקובלת שעדיפה עבודת צוות, שכן זו לדידה גוררת בטלנות חברתית ושיפוט ערכי בצוות. למיכאלאנג'לו אמנם היו עוזרים כאשר צייר את תקרת הקפלה הסיסטינית, אבל "את העוזרים היה ניתן להחליף, לא את מיכאלאנג'לו".
המסקנה המעשית של קיין: ראוי שאנשים יעריכו את המצב שבו הם שרויים, וכדי להצליח ינהגו בהתאם לנסיבות החברתיות ולא לפי מזג פנימי. מחקר חדש בארה"ב העלה כי אנשים ממוצא אסיאתי מגלים הערכה למי שפועל כדי למזער קונפליקט, ואילו ישראלים רואים מחלוקת כאות ללהט הצד השני מעיסוק במשימה. אם כך, אומרת קיין, מומלץ שמי שמנהל מו"מ מול ישראלים יתנהג כמוחצן, ומול אסיאתים כמופנם - בלי קשר למזגו הטבעי.
קיין, המגדירה את עצמה כמופנמת, מיישמת את המלצותיה הלכה למעשה. בהרצאתה ב"טד" היא מנצלת היטב את אמל"ח המוחצנות: דיבור מהיר, קשר עין, שפת גוף אנרגטית. היא מתבלת את הרעיונות בסיפורים אישיים, המתוכנתים לעורר תגובה רגשית. כפסע בינה ובין מטיף אוונגליסטי כריזמטי.
"שקט" הוא ספר עתיר מידע רב־תחומי ותבונתה החברתית של קיין ניכרת בכל שורה ושורה בו.
שקט - כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר / סוזן קיין
מאנגלית: שרה ריפין; מטר, 360 עמ'
ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו