"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אוקראינה, וושינגטון והלקח הישראלי

,עודכן

השמאל הישראלי כועס מאוד על פוטין - כיצד הוא העז לפלוש לאי קרים ולהכניס את העולם לטלטלה יום לפני הפגישה בין אובאמה לנתניהו? השמאל היה משוכנע כי אובאמה ילחץ על נתניהו לעשות ויתורים מפליגים במו"מ עם הפלשתינים ולסמוך על ערובות ביטחוניות משמעותיות של ארה"ב. איזו התרוממות רוח היתה לאנשי השמאל בעקבות הראיון שנתן אובאמה לג'פרי גולדברג, שבו הביע הנשיא את חזון השמאל הישראלי.

הפלישה הרוסית לקרים והחשש במערב מהסלמה הקלו מאוד על נתניהו בשליחותו למען עתיד מדינת היהודים. אובאמה דיבר עם נתניהו על המזה"ת אך הראש שלו היה במקום אחר.

העיתונים המרכזיים בניו יורק ובוושינגטון, שרובם בעלי השקפת עולם ליברלית קיצונית, ראו באובאמה נציג מובהק שלהם בבית הלבן. איש כלבבם. בימים אלה הם משדרים יאוש ממעמד ארצם. הכבוד האמריקני והגאווה הלאומית שלהם ניתנו למרמס. עלבון כזה אפילו הליברלים מתקשים לספוג. אחרי שנים שהספידו את רוסיה הם מגלים לפתע כי הקרמלין חי, בועט ומנסה לחדש כקדם את ימי האימפריה שלהם. ארה"ב נתפסת כחלשה, אירופה בתרדמת ומדינת ישראל הקטנה היא אי של אומץ לב קיומי בתוך אוקיינוס של רפיון.

אזרחי ישראל יודעים כבר מימי ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים את מה שהאוקראינים לומדים עכשיו - אי אפשר לסמוך על מדינות המערב. בריתות, הסכמים, הבטחות וערובות שוות כקליפות השום בדיוק כשצריך אותן. המערב עייף ויגע וכוחו נותר בפיו בלבד. לעומת המערב, רוסיה בהנהגתו של הצאר החדש נותנת גיבוי מלא לבעלות בריתה. רוסיה לא חוששת מדעת הקהל, היא אינה צריכה הסכמה ציבורית רחבה לפעולות אלימות, וטבח אזרחים שנעשה בסוריה בחסותה כלל לא מטריד אותה. אז מדוע שבנסיבות כאלה ישראל תסכים לוותר על אושיות הביטחון שלה?!

מערכות היי־טק מתקדמות וחיילי נאט"ו לא מסוגלים להבטיח את גבולות הביטחון של מדינת ישראל. ברגע שמטען הצד הראשון יונח ליד רכב של צבא השיטור הבינלאומי, הממשלות החרדות באירופה יפנו את כוחותיהן מהאזור ויניחו לישראלים ולפלשתינים לכתוש אלה את אלה. בדיוק בגלל סצנריו כזה ישראל צריכה לשלוט בבקעה ובמעברי הגבול.

קשה גם להבין את ההיגיון של האמריקנים, שלפיו יש להזדרז לחתום על הסכם הזוי, כי מחליפיו של אבו מאזן עתידים להיות גרועים יותר. ההיגיון הקיומי משכנע שזו בדיוק הסיבה שאין לעשות הסכם עם אבו מאזן, מכיוון שהוא לעולם לא יוכל לממש אותו מול בני עמו.

יהודי ארה"ב כבר מבינים כי הסרבנות הפלשתינית היא המכשול לשלום, כך גם רוב חברי בית הנבחרים. רק השמאל הישראלי הפסימי כרגיל לא מרשה לעובדות לבלבל אותו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר