מי באמת המוגבלים? | היום

"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מי באמת המוגבלים?

, עודכן

הסטיגמות שיש לנו נוראות. כמה אנשים ירו על בית שבו מתגוררים אנשים בעלי מוגבלויות בצפון תל אביב, ומייד כולם מאשימים אותם ושואלים איך זה קורה דווקא אצל הנאורים הצפונים הללו.

אבל בדיקה גילתה שהם, השכנים־הצפונים, בכלל לא יכולים להיות אשמים - כי בדיוק באותו זמן שנורו היריות, כל השכנים היו בהפגנה נגד גירוש הסודאנים והאריתריאים מדרום תל אביב.

באותו זמן נאבקים תושבי צפון תל אביב נגד פתיחת גנים שאליהם אמורים להגיע כמה מילדי המסתננים מסודאן ומאריתריאה.

זהו חוסר צדק נורא: לשלוח את הילדים הסודנים והאריתריאים דווקא לשכונה של מי שנאבקים נגד הגירוש שלהם? למה דווקא אליהם? אנשים טובים מצפון העיר נלחמים למען המסתננים - ובסוף מה הם מקבלים בתמורה? שולחים את הילדים הסודאנים דווקא אליהם. איפה הצדק?

אין חיה כזו

ממשלת דנמרק החליטה לאסור שחיטה כשרה בגלל האכזריות. באותו שבוע ממש הוחלט באותה דנמרק לשחוט ג'ירפה חביבה כיוון שלא התאימה לתוכנית הריבוי של גני החיות שם.

ובכן, העובדה שהכל קרה באותו שבוע היא לא בהכרח ראיה לצביעות, אלא דווקא בעיה - ופתרונה. לא רבים יודעים, אבל הג'ירפה היא בהמה כשרה. היא אפילו נזכרת בתנ"ך. ברשימת הבהמות הכשרות מופיע בעל חי בשם "זֶמֶר", השם העברי לג'ירפה. כאשר בשיר "היו לילות" מופיעה השורה "הוא היה אז צעיר, וגבוה כזֶמֶר" - לזה בדיוק הכוונה.

בחזרה לדנמרק. כיוון שפרות אסור לשחוט אבל ג'ירפות מותר, כל מה שצריכים היהודים שם זה להתחיל לחבב את טעמה של הג'ירפה. צריך רק לדמיין איזו מנה מכובדת יקבל מי שיבקש צוואר ממולא.

מה שמביא אותנו אל גן החיות בקלקיליה, שאליו הגיעו אב ובנו הקטן. עברו השניים בין הכלובים. ליד כל כלוב שאל הילד איזו חיה נמצאת שם, והאב ענה: "זה נמר", "זה אריה", "זה קוף" וכו'.

עד שהגיעו לכלוב של הג'ירפה. הילד שאל, והאב התבונן: רגליים לא באותו אורך, קרניים משונות על הראש, צוואר שלא נגמר.

האב חשב ארוכות ואז אמר לילד:

"אתה רואה את החיה הזו"?

"כן", ענה הילד.

האבא אמר: "הדבר הזה, אין חיה כזו".

הדגים של רומניה

השבוע הונחה בפרלמנט הרומני הצעת חוק שלפיה הדולפינים יוכרו כבני אדם. העונש על ציידי דולפינים יהיה כאילו צדו בני אדם, אכילת דולפין תחשב לקניבליזם, וניתן יהיה לערוך מופעי ראווה עם דולפינים רק בהסכמה. של הדגים.

האם אנחנו שונים מהם?

בפאתי בית העלמין היהודי בווינה נמצאת מצבה שעליה פסלון של דג. המקום מכונה "קבר הדג שאמר שמע ישראל". תחת המצבה נטמן דג שנקנה על ידי משפחה יהודית לצורך געפילטע, לפני יותר ממאה שנים. בעלת הבית כבר הניפה את המערוך כדי להלום בראשו. ואז, רגע לפני המהלומה, שמעה את הדג זועק "שמע ישראל".

האשה הגיעה לרב של וינה שפסק שהדג יסיים את חייו באופן טבעי, ולאחר מכן ייטמן בקבר ישראל. יש יהודים שעד היום עולים לרגל אל קבר הדג.

בכל מקרה, כיוון שרומניה ידועה כמי שמקדימה את שאר העולם, נראה שהרגלי אכילת הדגים שלנו עומדים להשתנות. עם בעיה דומה התמודד תלמידו של הגאון מווילנה, ר' יחזקאל פייבל. פעם נמסר לרב שהדייגים מפקיעים מחירים. ר' יחזקאל הודיע שאם המחירים לא יירדו - הוא ייאסור על אכילת דגים. הדייגים התעלמו, והרב הכריז על האיסור.

"ראו הדייגים שאיש אינו קונה דגים, באו אל ר' יחזקאל והתחננו שיבטל את האיסור.

לא נשמע הוא להם - ושלחם מעל פניו.

יצאו הדייגים מביתו עצובים ומדוכאים. קרא להם הרב ואמר: דעו לכם, שהאיסור חל גם עליכם, והוו זהירים, שלא תאכלו דגים גם אתם".

מעידים על עצמם

בימים האחרונים העיתונות החרדית מלאה בכותרות "זכור את אשר עשה לך נתניהו". מדובר בפרפראזה על הפסוק, "זכור את אשר עשה לך עמלק". במילים אחרות, נתניהו הוא עמלק, רוצח היהודים. זו גסות רוח יומיומית, רק שהפעם יצאה להם פנינה, כיוון שבאותם פסוקים ממש מתואר כיצד נראה אז העם היהודי, הקורבן של עמלק: "לא ירא אלוקים". ואכן, קשה למצוא תיאור נאמן יותר למאבק החרדי.

תראו מי שמדבר

שלשום התראיין באחת מתחנות הרדיו, ח"כ לשעבר שלמה בניזרי, עבריין שהורשע בשוחד ועוד, ונדון לארבע שנות מאסר. באותו ראיון התלונן העבריין על כך שאין יושר בפוליטיקה הישראלית.

יום לפני בניזרי התראיין מי שיכול להיחשב למורהו הרוחני, אריה דרעי. הוא דיבר על נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג. "במדינה מתוקנת פלוג היתה מפוטרת", אמר דרעי.

איך נגיד בעדינות? במדינה מתוקנת עבריין מורשע - לא היה יושב בפרלמנט. דרעי מחזיק בהרשעות של שוחד, מירמה, ועוד.

נראה תמוה? ובכן, את כל אלה הסביר פעם הסטנדאפיסט ג'ורג' קארלין: "הסיבה לכך שלא ניתן להכניס את עשרת הדיברות לבית המשפט, היא שאי אפשר לחקוק לא לגנוב', ו'לא תנאף', על קירותיו של בניין מלא עורכי דין, שופטים ופוליטיקאים, פשוט משום שזה יוצר סביבת עבודה עויינת".

פנייה נרגשת

לשכנים של פרופ' דן שכטמן, שלום רב. אולי תוכלו להוריד קצת את הווליום של המוסיקה?

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר