לא שוויון ולא נעליים

במהלך דיוני ועדת שקד התפתח דיון קולני בין ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) לח"כ אלעזר שטרן (התנועה). הנושא לא היה מכסות, סנקציות או מסלולי גיוס החרדים, אלא ישיבות ההסדר. בהמשך הדיונים יצאה הבשורה על קיצור שירות הגברים, ובהמשך מתכננים עוד בשורות בקשר לשירות נשים והישיבות הציוניות.

אבל יש רק נושא אחד שממנו הבשורה תהיה הרבה פחות משמעותית - גיוס חרדים. בחוק החדש יש כמעט הכל מלבד שוויון בנטל. על פי החוק החדש שמסתמן, בחורי ישיבה פטורים אוטומטית מגיוס בארבע השנים הקרובות. יעדים ש"מכורים" מראש, כמו 5,200 מתגייסים (3,000 לצה"ל ו־2,200 לשירות האזרחי), כשממילא הצפי הדמוגרפי והחברתי מצביע שגם בלי החוק מספר המתגייסים דומה - וכדי להבטיח שלא יהיו בעיות ב"עמידה ביעדים", יגויס הבלוף הקלאסי ויורחבו ההגדרות של "מי הוא חרדי".

הוויכוחים על סנקציות פליליות או כלכליות, וכך גם הפגנות החרדים או עצרות תפילה שיהיו בקרוב, הם חלק מההצגה ומההסטה של הדיון מהמספרים ומהבלוף המתרחש אל עבר כותרות בומבסטיות. "מחזיקי הלפיד" יתפארו במילים דוגמת "סנקציות", החרדים ימררו על רדיפת התורה, ומאחורי הקלעים ימשיכו שני הצדדים בהסכמות השקטות בתקווה שיספקו את בג"ץ.

גם המחוקקים כבר לא מסתירים את העובדה שהחוק מבקש "להיות חכם, לא צודק". אנשי הבית היהודי אומרים בפה מלא כי החוק החדש יאפשר, בראש ובראשונה, לשלב את החרדים בתעסוקה.

מדובר במטרה יפה וחשובה, גם כאן הציבור החרדי צריך להיכנס מתחת לאלונקה ולא פחות חשוב שהסוחבים האחרים באלונקה יידעו לקבל אותו, אך האם זה השוויון בנטל הצבאי?!

שוויון הוא כשכל בני ה־18 מגיעים לבקו"ם, כשכולם לובשים מדים ומקבלים נעליים צבאיות - החילוני הפציפיסט, הדתי והחרדי. נכון שחלק ילכו לקרבי וחלק יהיו תומכי לחימה, אבל כולם באים, בלי פריבילגיה מוקדמת. החוק הזה הוא לא שוויון ולא נעליים (צבאיות).

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו!