לוחם, מפקד, מצביא

אם היו שואלים את אריק שרון מה הוא היה יותר מכל דבר אחר, ככל הנראה היה עונה: "חקלאי". אבל בפועל, אני חושב שבסתר ליבו שרון אהב יותר מכל את פרק חייו הצבאי.

מעטים בתולדות צה"ל זכו להיות במרכז הזירה בכל קרב ובכל מלחמה - שרון היה אחד מהמעטים הללו ואולי הבולט שבהם:

שרון ייזכר כלוחם שנפצע קשה בקרב לטרון במלחמת השחרור; כמקים יחידה 101 אשר הטביעה חותמה על מורשתו של צה"ל בקביעה - לא חוזרים ממשימה מבלי לבצע אותה במלואה. כמי שפתח את מעבר המיתלה במחיר כבד במבצע סיני; כמפקד האוגדה המרכזית במלחמת ששת הימים הפורץ בראש הכוחות את מתחמי אום כתף ואבו עגילה, באחד הקרבות המזהירים ביותר של צה"ל מאז ומעולם.

כמפקד צבאי, שרון ייזכר, אולי יותר מכל, בשל מלחמת יום הכיפורים - צולח את התעלה במהלך שהיווה את נקודת המפנה הדרמטית בקרבות סיני.

שירתי כמזכירו הצבאי של שרון במשך יותר משלוש שנים, בין 2002 ל־2005. בתקופה הזו התאפשר לי להכיר מקרוב את תפיסתו הביטחונית וחשיבתו הצבאית של שרון, זכיתי לשמוע ממקור ראשון את תיאורי הקרבות והאירועים שבהם השתתף.

לא אחת, עם תום שיחות העדכון וההתייעצות הביטחונית, היה שרון גולש לסיפורי קרבות העבר וללימוד הלקחים הרלוונטיים מהם בהווה. ניצלתי כל הזדמנות על מנת ללמוד מניסיונו הצבאי של שרון - בנסיעות, בטיסות ממושכות לחו"ל, בסיפור שגולש תוך כדי שיחה ועדכון. כאלוף פיקוד הדרום לא אחת היה קולו של שרון מהדהד באוזניי כאשר נדרשתי לתכנן פעילות מבצעית או לקבל החלטות קשות.

לשרון היה נוח לשוחח איתי על הנושאים הללו - הן בשל ההבנה והשיח בין מפקד למפקד, ואולי גם בשל ההתעניינות והסקרנות שלי ללמוד את ההיסטוריה ממקור ראשון. שמעתי את שרון מתאר בפרוטרוט את הפציעה בלטרון, את מבצעי יחידה 101 ואת הקרבות במלחמות ישראל. שרון דיבר איתי על החלטות קשות, על נפגעים, על הרוגים, על הלוחמים במעוזים והניסיון לחבור אליהם, על התזמון המדויק והחשיבה מאחורי המהלכים המבצעיים.

דמותו של שרון מוכרת כיום לכל אזרח בישראל, העוצמה הגדולה הקורנת מאישיותו ניכרת לעין. כמפקד, בלט באישיותו הייחודית, בחשיבתו היצירתית, באומץ ליבו ובדאגתו ללוחמים ולמשפחותיהם. כמצביא, התאפיין אריאל שרון בהעזה, בנחישות וביכולת התמדה, תכונות אשר איפשרו לו להגיע לניצחון גם ברגעים הקשים ביותר.

עם ישראל איבד מנהיג. צבא ההגנה לישראל נפרד מאחד מהמפקדים הנועזים והמרשימים ביותר ששירתו אי פעם בצה"ל. לי אישית הוא יחסר באשר אפנה. תודה, אריק, נוח בשלום על משכבך.