"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הפסיכומטרי - כלי לתיקון עיוותים

,עודכן

המבחן הפסיכומטרי אינו פופולרי, ולפיכך "צודק" השר פירון בבואו לבטל את נחיצותו של מבחן שנוא כל כך. עם זאת, מצופה משר החינוך לגלות חשיבה מעמיקה ומקצועית יותר בנוגע להשלכות של מהלך שכזה.

ובכן, המבחן הפסיכומטרי נועד לשמש סרגל אחיד ובר השוואה, שעל פיו יוחלט מי מהתלמידים עומד בדרישות הסף לכניסה לאוניברסיטה, וטוב שכך. שהרי ציוני בחינות הבגרות אינם יכולים להיות מדד אחיד, שוויוני והשוואתי, בהיותם תלויים בחסדי בית הספר, המחמיר או המקל. ציון הבגרות נקבע בשקלול בחינות פנימיות של בית הספר ובחינות חיצוניות של משרד החינוך. התוצאה עלולה להיות שתלמיד בעל נתונים וכישורים זהים בבית הספר המקל יקבל ציון גבוה יותר ממקבילו בבית הספר המחמיר, ויתקבל, בניגוד אליו, ובכך נגרמים עיוות ונזק בלתי הפיך.

יתרה מזו, בכל שנה מתגלות העתקות רבות, המעוותות את ציוני הבגרות והפותחות את שערי האוניברסיטה בפני מי שאינם באמת עומדים בדרישות הסף. הוכחה ניצחת לכך שאין להסתמך על ציוני הבגרות בלבד טמונה בניסוי שערכתי בהיותי מנכ"לית משרד החינוך, ולפיו בוטלו הדרישות הפסיכומטריות וציוני הבגרות לבדם קבעו מי ייכנס בשערי האקדמיה. שנה זו נצרבה בזיכרונם של כל ראשי האוניברסיטאות - תלמידים בעלי יכולות נמוכות נקלטו בפקולטות לרפואה ודומיה, וכמובן נשרו בשנים שלאחר מכן. המקומות שנתפסו בשנתון זה נותרו ריקים בהמשך ויצרו פער וחסר, כשהנזק בצידם.

יאמרו במשרד החינוך שאין מדובר בביטול אלא בבחירה של התלמיד באחת משתי האופציות - בגרות או פסיכומטרי. ובכן, מה נאמר לתלמיד אשר החליט להזניח במשך השנים את לימודיו התיכוניים ובמקומם לרכז מאמץ לקראת הבחינה הפסיכומטרית? ומצד אחר, איזה ממוצע בבגרות ידרשו כעת האוניברסיטאות, כאשר הפסיכומטרי אינו חלק בשקלול הסופי? סביר להניח שהממוצע יעלה. האם בגין כך לא ייפגעו תלמידים שהיום כן מתקבלים לאוניברסיטאות?

שילוב שתי האופציות - ממוצע בגרות וציון פסיכומטרי - הוא הכרחי, עם אפשרות לשנות את המשקל של כל אחת מהן. אפשר לשלב את ההכנה לפסיכומטרי כבר בתיכון על מנת להוזיל עלויות ולהיבחן בסוף התיכון. ואם למרות הכל מתעקש השר לאפשר בחירה - אזי יש להשאירה בידי האוניברסיטאות. גם היום יש פקולטות הדורשות והמסתמכות אך ורק על ציוני הבגרות.

אם מנסה השר להגדיל את מספר התלמידים בהשכלה הגבוהה, עליו להוסיף תקציב לות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב של ההשכלה הגבוהה) ובכך להגדיל את מספר המקומות והכיתות באוניברסיטאות. כיו"ר ור"ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) בידו התקציב וההחלטה בצידו. ביטול הפסיכומטרי הוא כותרת פופוליסטית אשר נועדה לרצות את הציבור, ואין בצידה ולו שמץ של שיפור ההזדמנויות להיכנס בשערי ההשכלה הגבוהה.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר