"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בקעת הירדן - גבול הביטחון המזרחי

,עודכן

מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי יגיע היום שוב לאזורנו. גבולות הם נושא ליבה וצלע עיקרית בכל הסכם מסגרת בינינו לבין הפלשתינים וקרי יודע שלישראל זכות מוכחת - היסטורית ובינלאומית - לגבולות בני הגנה, הן בהחלטה 242 והן במכתב הנשיא בוש משנת 2004. על הנוסח "גבולות בני הגנה שעל בסיסם יכולה ישראל להגן על עצמה בכוחות עצמה" חתמו גם חברי מפלגתו שלו.

הצורך בגבולות בני הגנה הנמצאים היום על שולחן המו"ם רק גובר. ישראל אינה חלשה כלל וכלל אבל היא קטנה וצרה ולכן פגיעה: 70% מהאוכלוסייה ו־80% מכושר הייצור התעשייתי שלנו מרוכזים ברצועת חוף צרה הנשלטת ממזרח על ידי גבעות יהודה ושומרון. בהתחשב בתנאים גיאו־אסטרטגיים אלה, בהיסטוריה התוקפנית נגד המדינה היהודית, בחוסר היציבות הכרוני במזרח התיכון ובהתפתחויות השנים האחרונות - החורף הערבי, האיום האיראני הגובר והטרור הבלתי פוסק - זקוקה ישראל לכמה מרחבי ביטחון.

מרחב ביטחון ראשון הוא עומק אסטרטגי בסיסי, שחשיבותו רק עולה בעידן הטילים והרקטות המאיימים על מרכזי האוכלוסייה ועל תהליכי הגיוס. לפיכך נדרש עומק קרקעי ואווירי, הן לפריסת התשתיות ומערכות ההתרעה והיירוט והן לפעולת הכוחות הסדירים של צה"ל, שייאלצו לפעול לפרק זמן ארוך יותר עד גיוס המילואים - לא רק בבלימת האויב אלא גם בהשתקת שיגורם של רקטות ושל טילים המכוונים אל העורף הישראלי. האיום הגובר בהתגרענות האזור מחריף עוד יותר את הצורך בעומק אסטרטגי לפריסת מערכות התרעה ויירוט. האם 40 המייל, שהם המרחק הממוצע בין הירדן לים התיכון, הם דרישה מופרזת?

שנית, יש לשמור על מרחב עומק הגנתי, המאפשר ניהול קרב הגנה נגד איומים מהחוץ. שנים טענו שאין שום איום, שאין "חזית מזרחית". היום אנחנו יודעים שמלחמת האזרחים הרצחנית בסוריה תימשך גם אם יושמד הנשק הכימי, שבירדן יש יותר מ־1.2 מיליון פליטים סורים ואופוזיציה איסלאמית קיצונית הניזונה גם מעשרות אלפי טרוריסטים של הג'יהאד העולמי שהגיעו לאזור, שהמצב בעיראק גורם לדאגה מתמשכת ושאיראן ממשיכה להקים מוצבי חוץ בכל מקום. האם אפשר להמשיך להתעלם מאפשרות של חזית מזרחית?

ולבסוף, יש לשמור על מרחב לחימה בטרור. אנו רואים מה קורה בעזה ובלבנון לאחר שיצאנו "עד הסנטימטר האחרון". רק נוכחות ישראל על המעטפת המזרחית של הגדה המערבית תאפשר מימוש פירוז נדרש של הישות הפלשתינית, והיא כידוע אחד התנאים הבסיסיים שהציבה ישראל להסכמתה ל"שתי מדינות לשני עמים".

בקעת הירדן היא התשובה - מספקת עומק אסטרטגי חיוני מינימלי, היא רצועת הגנה כנגד איום חיצוני ומאפשרת לחימה אפקטיבית בטרור. ריבונות ישראלית מלאה בה תייתר את הצורך בדיונים עקרים על סידורי ביטחון - תנו לנו ריבונות ואנחנו כבר נדאג בעצמנו לביטחון. גם מי שמוכן לפחות מכך מבין ששום מערכת טכנולוגית אינה תחליף למרחב הגנתי ושאסור לנו לסמוך על כוחות זרים שלא יסכנו את חיי חייליהם ויהיו הראשונים לעזוב בשעת משבר. בקעת הירדן כולה, בשליטה ישראלית מלאה, היא גבולה המזרחי של מדינת ישראל.

הכותב הוא לשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המועצה לביטחון לאומיטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר