"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ברית מילה: לשמור על הכבוד

,עודכן

ליו"ר ש"ס אריה דרעי מיוחסת האמירה שמזל שאין חוק המחייב לעשות ברית מילה, כי אז הרבה פחות אנשים היו עורכים לילדיהם טקס זה. את ההסכמה החברתית הזו בדיוק מסכנים פסק הדין של בית הדין הרבני בנתניה, שקנס בשבוע שעבר אם ב־500 שקלים על כל יום שבו תמשיך לסרב לערוך ברית מילה לבנה, ופסק הדין של בית הדין הרבני הגדול לערעורים שאישר אותו. ההכרעה עברה עתה לביהמ"ש העליון, שהוציא כצפוי צו ביניים, ועיני רבים בישראל ובעולם נשואות להכרעתו.

על חשיבותה של ברית המילה לא צריך להכביר מילים, אך אין בכך כדי להפוך מצווה זו לחובה למי שאינו מעונין בה. ​עיון בפסקי הדין של בית הדין הרבני האזורי ושל בית הדין הגדול שב וממחיש מדוע ​בחברה החילונית (וגם בחלקים מהחברה הדתית) התכרסמה כליל הלגיטימציה של בתי הדין הרבניים. היא רואה (ובצדק) בכל ניסיון שלהם להתערב בנושאים ערכיים כפייה דתית וחריגה מסמכות. ​

במקרה הזה בתי הדין נכנסו כמו פיל לחנות החרסינה של ההסכמה על ברית המילה. הם עירבו ללא הצדקה ציוויים דתיים בוויכוח בין ההורים על טובת ילדם. כך, במסגרת הנימוקים לפסק הדין, הם מסתמכים בין השאר על קביעות שעריכת ברית המילה היא תנאי לזכותנו על הארץ, ועל הטענה שהסרת העורלה מכשירה את נפש הילד "ללימוד תורת ה' ומצוותיו".

חמורה עוד יותר קביעתו של בית הדין הגדול, הכופרת בסמכותם של בתי המשפט האזרחיים במדינה לעסוק בשאלה זו: ״לא יעלה על הדעת שעניין ברית המילה וקיומה או אי־קיומה יינטל מחכמי ישראל, ויינתן לשיקול דעת של ערכאה אזרחית".

הדיון בשאלה העקרונית של מה קורה כאשר בני זוג חלוקים בנושא ברית המילה צריך לכלול שיקולים מורכבים של חופש דת ושל טובת הילד. אם למישהו היה ספק שבתי הדין הרבניים אינם מסוגלים לקיים דיון מורכב זה, באו פסקי הדין והוכיחו זאת. ​צרות האופק של בתי הדין הביאה לעתירה שהוגשה בשבוע שעבר לבג"ץ. בית המשפט יחזיר קצת היגיון משפטי לסוגיה ויזכיר שבישראל פותרים מחלוקות כאלו על פי טובת הילד. אין להוציא מכלל אפשרות שבג״ץ יכריע לקיים את ברית המילה, כפי שפסק במקרה אחר ושונה בית המשפט לענייני משפחה, אך נימוקיו בוודאי לא יערבו בשאלה רגישה זו את סוגיית זכותנו על הארץ או את יכולתו של הרך הנולד לעסוק בתלמוד תורה.

הפרשה הזו היא גם הוכחה נוספת עד כמה חשוב לבטל את המונופול שיש לבתי הדין הרבניים בנושא הנישואים והגירושים ואת "מירוץ הסמכויות" הנוצר בנושאים נלווים לגירושים, שעתה גלש גם לברית המילה. הגיע הזמן שבני זוג שרוצים בכך יוכלו להתחתן ולהתגרש בצורה אזרחית או דתית ליברלית על פי ערכיהם. כפיית ברית המילה בשל נימוקים דתיים מובהקים אינה מתיישבת עם הבטחת חופש הדת והמצפון שבמגילת העצמאות. הקואליציה הנוכחית יוצרת הזדמנות נדירה להנהגת חופש נישואים בישראל. משפט ברית המילה מזכיר לנו כמה חשוב לא להחמיץ את ההזדמנות הזו.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון

מה אתם חושבים? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר