"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כיצד לחזק מפלגה בלי מצביעים?

,עודכן

בימים אלה הכנסת דנה בבעיות המשילות של ישראל. מדובר בבעיות חשובות. עם זאת, יש עניין אחד שלא יידון בכנסת: הבחירות המקדימות (הפריימריז) הנהוגות בכמה מפלגות, ובהן הליכוד והעבודה.

רעיון הבחירות המקדימות הועלה לראשונה בתנועת שינוי ב־1974. הריאקציה נגד ועדות מסדרות היתה כה חזקה, עד שלא ראינו את פגמיה הקשים של שיטת הפריימריז. כדי להדגים עניין זה ניקח, לדוגמה, את הבחירות המקדימות שהתקיימו לקראת הבחירות האחרונות בליכוד, אך הבעיה קיימת בכל מפלגה המקיימת פריימריז כאלה.

בפריימריז של הליכוד השתתפו כמובן רק מי שהתפקד למפלגה זו. במגדל העמק התפקדו 765, בהתנחלות יצהר - 77 איש ואישה. אך ראו זה פלא: בבחירות לכנסת חלק גדול מהמתפקדים לליכוד לא הצביע עבור המפלגה.

הפער הוא יותר גדול: רק אנשים בעלי להט אידיאולוגי מתפקדים למפלגות; לעומת זאת, ביום הבחירות משתתפים גם אנשים שאין להם להט כזה, אך יש בהם רצון להשפיע על השלטון. כך, למשל, בבת ים התפקדו לליכוד 1,535 חברים, אך בבחירות לכנסת קיבל הליכוד 23,438 מצביעים - כלומר על כל מתפקד היו יותר מ־15 מצביעים.

הצבע ושכח

איך, אם כך, מסבירים את מה שקרה במגדל העמק וביצהר? פשוט: לליכוד התפקדו אנשים שלא התכוונו מלכתחילה להצביע עבורו. מגדל העמק ויצהר אינם יוצאי דופן. ב־71(!) יישובים הצביעו לליכוד פחות ממספר המתפקדים לשורותיו. מתוך יישובים אלה, רובם ביהודה ושומרון, דהיינו מחוץ לקו הירוק.

כך, למשל, בחברון התפקדו לליכוד 62 איש ואישה, אך רק 21 הצביעו עבורו. בשילה ובאלון מורה התפקדו לליכוד 522 ופחות ממחציתם - 220 - הצביעו עבורו. לעומת שיעור הצבעה נמוך זה, ההשתתפות בבחירות המקדימות לליכוד היתה גבוהה ביותר: במועצה אזורית שומרון, למשל, הצביעו 80.3 אחוזים ובזו של גוש עציון 69.9 אחוזים מהמתפקדים, והיתה להם השפעה גדולה על הרכב סיעת הליכוד בכנסת. עבור מי הצביעו האלפים שהתפקדו לליכוד, השתתפו בעיצוב סיעתו ולא הצביעו עבור מפלגתם ביום הבחירות?

את התשובה לכך נמצא באתר הבית היהודי. במדור שאלות ותשובות שואל אחד החברים אם הוא יכול להתפקד לשתי מפלגות. התשובה היא שיש איסור על התפקדות כפולה, אך יש גם תדרוך כיצד להפסיק חברות במפלגה באמצעות פקס; למי שלא הבין את הרמז יש גם קישור לאתר שבו אפשר לבטל את ההתפקדות לליכוד. מוכרחים להניח שאלפי המתפקדים לליכוד הצביעו כנראה עבור הבית היהודי. אי אפשר להוכיח זאת, אך זוהי המסקנה הסבירה ביותר לתופעה המוזרה.

ואין זו תופעה זרה למפלגות אחרות: גם בשמאל היו ניסיונות ל"השתלטות עוינת" מסוג זה. בגלל מספרם הנמוך של חברי מפלגות בישראל, קל לקבוצה מאורגנת - קבוצה אידיאולוגית, מקום יישוב קטן, משפחה מורחבת - לבצע תרגיל כזה, קל וחומר כאשר על כף המאזניים תלוי גורלו של מקום היישוב - כמו בנושא עתיד ההתנחלויות.

לדוגמה: בנווה דניאל בגוש עציון התפקדו 59 חברים לליכוד, אך רק 7 הצביעו עבורו. כיצד הצביעו 52 המתפקדים האחרים? טבעי הדבר שלא הצביעו למפלגות שמאל וטבעי הדבר שהצביעו עבור מפלגה התומכת בהם ומתנגדת לוויתור על התנחלות כלשהי.

חוק המפלגות אוסר על התפקדות כפולה, אך מאפשר מעבר מהיר ממפלגה למפלגה. גרוע מזה: מטעם רשם המפלגות הודיעו לי כי "לא דווח לנו על העמדה לדין בשל חברות ביותר ממפלגה אחת. כמו כן, אין בידינו חומר בנוגע לחקירות שנערכו בנושא".

בכנסת הקודמת הוגשה הצעת חוק מטעם קדימה לתיקון המצב. הצעה זו נתנה בידי רשם המפלגות סמכויות נוספות, אך ההצעה לא הבשילה לחוק. בכנסת הנוכחית הוגשה הצעה כזו מטעם חד"ש, אך גם זו טרם התקבלה.

כך אפשר להגדיל את כוחה של מפלגה: רמוז לחבריה שיתפקדו למפלגה אחרת הקרובה לך בדעותיה - השתתף בבחירותיה הפנימיות, בחר במי שבאמת מייצג אותך בכל נימי נפשו ואל תתמוך במישהו המייצג מתינות בסוגיה הקרובה לליבך.

אין הסבר אחר להתחזקות הימין הקיצוני בליכוד ולסילוקם של אישים מתונים כמו דן מרידור ומיכאל איתן, זולת הצבעה עבור שתי מפלגות. כך אירע שהנציגות האמיתית של הימין הקיצוני גדלה בצורה מוחשית בכנסת זו, ושמנהיגיו המתונים של הליכוד סולקו מהזירה. כך גם קרה שלמרות מעמדו האיתן של בנימין נתניהו, בדעת הקהל, ספק אם יש לו רוב מאסיבי בסיעתו שהרכבה הושפע מההצבעה הכפולה של ציבור ימני קיצוני.

אך ההתפקדות הכפולה היא רק חלק מהצרה; יש גם נטייה של קיצונים מימין להתפקד אך ורק לליכוד כדי לכבשו מבפנים וגם להצביע עבורו. תופעה דומה מצד שמאל אירעה בעבר במרצ: קיבוצי השומר הצעיר הצביעו בבחירות הפנימיות במרצ למען אנשיהם, חיסלו את שינוי וסיכלו בצורה זו את האיחוד בין מפ"ם, ר"צ ושינוי. הבחירות המקדימות מסלפות את תוצאות הבחירות בכך שהן נותנות לקבוצות מאורגנות ייצוג לא יחסי.

הבחירות המקדימות מגבירות את השסעים. מי מתפקד למפלגה? לא הישראלים של כל ימות השנה. הם ילכו לקולנוע ולא לסניף המפלגה. חברים במפלגות הם בהכרח יותר אידיאולוגיים באמונתם מהציבור הרחב של המצביעים.

מכיוון שחברי מפלגה כלשהי הם מיעוט קטן מהמצביעים עבורה, יוצא שסיעת המפלגה - גם שמאל, גם ימין - קיצונית יותר מתומכיה. הבחירות המקדימות אכן הגבירו את הקיצוניות וסילקו משורות המפלגה אנשים מתונים.

צריך להפקיד את ההחלטה בדבר הרכב הסיעה בכנסת בידי ציבור הבוחרים: השיטה ההולנדית מאפשרת לכל בוחר למחוק מועמד מהרשימה והשיטה הדנית מאפשרת להוסיף מועמד לרשימה. הרשימה מוגשת על ידי גוף רחב של המפלגה, אך ההחלטה הסופית היא לא בידי הבודדים הפנאטים, אלא בידי ציבור הבוחרים הרחב והקיצוני פחות. שיטה זו גם מסלקת את סכנת רמאות המתפקדים הכפולים ומונעת השפעה לא יחסית של מיעוטים מאורגנים.

אמנון רובינשטיין הוא סופר ופרופסור במרכז הבינתחומי הרצליה, שר החינוך וח"כ לשעבר, חתן פרס ישראל לחקר המשפט (2006)

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר