"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כ"ט בנובמבר והפליטוּת היהודית

,עודכן

מחר, יום שישי, יחול יום השנה ה־66 לכ"ט בנובמבר, שבו החליט האו"ם על חלוקת ארץ ישראל לשתי מדינות - יהודית וערבית. ההחלטה ידועה גם בשם "החלטה 181", ונודעו לה בדיעבד השלכות מרחיקות לכת על האזור. אין מדובר רק במשמעויות המדיניות שנוצרו בעקבות ההחלטה, אלא גם במשמעויות האנושיות שלה, שכן סירובם של הערבים לקבל את ההחלטה והתעקשותם של לא מעט ממנהיגיהם לא רק למנוע אותה, אלא גם לא לאפשר בפועל את הקמת המדינה היהודית - הובילו למעשי איבה ולמלחמה אשר בסופה נהרגו 6,000 יהודים.

אותם מנהיגים גם יצרו טרגדיה אנושית ערבית: הם הכריחו את התושבים הערבים המקומיים לעזוב את בתיהם כדי שיוכלו לטבוח בשכניהם היהודים, אולם התוכניות הללו עלו בתוהו ואותם תושבים הפכו לפליטים מחוץ לישראל. בד בבד עם התופעה הזאת נוצרה תופעה של פליטות שהיא מעין פליטות מראה: מייד לאחר החלטת החלוקה נמשכו מעשי האיבה, ההתנכלות והאכזריות נגד מאות אלפי היהודים שישבו בארצות ערב, עד כדי כך שהם נאלצו להימלט והגיעו אל מדינת ישראל.

במשך השנים העצימה המנהיגות הערבית את מימדי העצב האנושי בכך שהתעקשה לא לשקם את הפליטים הערבים במקומותיהם החדשים. במקומות אחרים בעולם שבהם נוצרה בעיית פליטות דומה, אם לא זהה, הפליטים שוקמו. כך היה במערב גרמניה, בהודו, בפקיסטן, בטורקיה, ביוון ובמדינות אחרות. אך הפליטים הערבים הפכו לכלי משחק ציני בתעמולה האנטי־ישראלית, וכך התעצם לו מיתוס האסון - "הנכבה".

בד בבד השתרשה לה במשך השנים נורמה מגונה שמשמעותה התעלמות מכוונת ומוכוונת ממימדי הטרגדיה האנושית של הפליטים היהודים יוצאי ארצות ערב. הם נטבחו, גורשו ורכושם הופקע. בסופו של דבר, נשדד מהם רכוש רב אשר על פי הערכות שונות, שוויו במונחים של היום הוא 300 מיליארד דולרים. שלא לדבר על הנזקים הנפשיים שנגרמו בעקבות הרדיפות אשר באו בעקבות אותה החלטה. המציאות מוכיחה כי יש נכבה שהתעלמו ממנה - הנכבה היהודית.

נושא הפליטים הפלשתינים עולה בתעמולה בינלאומית ובכל יוזמה מדינית. במשך שנים לא השליכו המוסדות בישראל את מלוא יהבם על הפליטות היהודית המקבילה, אבל לאחרונה חל שינוי והוא בא לידי ביטוי בכמה מישורים: סיפורם של הפליטים היהודים מגיע יותר ויותר לזרם המרכזי והופך מקובל על ידי ספרות היוצאת לאור, מתקבלות עדויות בנושא והמשרד לאזרחים ותיקים אף יזם את פרויקט "והגדת לבנך", ובכנסת קמה שדולה פרלמנטרית העוסקת בסוגיה.

מה שחסר הוא חיזוק ההסברה במקומות מרכזיים בעולם. אמנם החלו כמה קמפיינים, אך יש חשיבות רבה להעצמתם, מכיוון שההכרה הבינלאומית היא הכרחית לעשיית צדק. הקמפיין גם יוביל להבנה בדבר חשיבות החלטת האו"ם על הקמת מדינה ליהודים בישראל, משום שהקורבנות של אותן רדיפות, שהתעצמו אחרי כ"ט בנובמבר, הגיעו למקום מקלט שבו הם בנו את חייהם מחדש - אמנם עם המון קושי אך בבטחה - מדינת ישראל.

מה דעתכם? טקבקו לנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלי ורד חזן

מנהל אגף ההסברה וקשרי חוץ של הליכוד

כדאילהכיר