אם סעיפי ההסכם יבוצעו לפי ההתחייבות, איראן תהיה אולי המפסידה העיקרית של העיסקה, וזאת למרות הזעם ששמענו אתמול מאנשי ממשל בישראל.
במסגרת ההסכם, איראן קיבלה על עצמה סידרת התחייבויות בנושא פיקוח על הפעילות הגרעינית שלה. איראן דחתה בעבר בתוקף קבלת התחייבויות דומות, ובכך הפסידה הטבות כלכליות מרחיקות לכת שהוצעו לה.
אחד הוויתורים המשמעותיים של איראן במסגרת הסכם ז'נבה הוא קבלה מעשית של סעיפי הפרוטוקול הנוסף, שלפיו הפקחים רשאים להגיע לאיראן בכל עת לעריכת חיפוש בכל מקום, כולל אותם אתרים שאיראן לא דיווחה עליהם. הם גם מורשים להכין דו"חות מפורטים על הציוד המותקן באתרי הגרעין ועל השימוש בו.
בעשר השנים האחרונות איראן סירבה לאשר בתוקף את הפרוטוקול הנוסף, המאפשר פיקוח הדוק על הפעילות הגרעינית. ממשלת הנשיא חתאמי חתמה אז על הפרוטוקול באופן רשמי, אולם הנושא הועבר לטיפול הפרלמנט בלחץ הקיצונים, ושם "נקבר" עד היום. בהסכם ז'נבה איראן מקבלת את כל ההתחייבויות הכלולות בפרוטוקול הנוסף, בלי שיעבור את אשרור המג'לס (הפרלמנט האיראני).
לאור העובדה שחמינאי הזדרז לברך על ההסכם ולשבח את צוות המו"מ, המתנגדים הקיצוניים אינם יכולים להרים את קולם, אם כי התנגדותם לא תוסר והם ימשיכו לשמור על תנופת הפעילות הגרעינית.
הריצה אל ז'נבה והמאמץ הרב של איראן להשיג הסכם ולא לפוצץ את השיחות מעידה על המצב הכלכלי הקשה שהמדינה שרויה בו, עקב שנים רבות של סנקציות כלכליות. קופת המדינה ריקה כל כך, שהממשלה אינה מסוגלת לממן את הסובסידיות שהבטיחה לאזרחים או להשקיע ביצירת מקומות עבודה. האבטלה עלתה בצורה מדאיגה מאז הופסקה זרימת כספי הנפט לאיראן.
רוחאני הדגיש אתמול שמעכשיו צריך לרכז את כל המאמצים לפתרון הבעיות הכלכליות. ואולם הסכום של 7 מיליארד דולר, שלפי הערכת האמריקנים אמורים לזרום לקופה התקציבית של איראן, לא יפתור את הבעיות הכלכליות מעבר לחודשים הבאים.
בשעות הבוקר של יום אתמול רוב אזרחי איראן חגגו את ה"ניצחון" וחשבו ששעת הגאולה הגיעה. אבל בשעות אחה"צ, כשפורסם התרגום הפרסי של הסכם ז'נבה, דעכו קולות השמחה וחזר הייאוש. רק בתום תקופת ההסכם אפשר להעריך במדויק מי באמת ניצח ומי הפסיד, אולם גם בשלב הנוכחי אין סיבה למסיבה באיראן.
הכותב הוא מומחה לענייני איראן ויועץ למוסדות ולארגונים