"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תקיפה באיראן: אתגר מורכב - ואפשרי

,עודכן

ההתבטאויות המצביעות על יכולת צבאית ישראלית לתקוף את תשתית המיזם הגרעיני באיראן ולגרום להרס משמעותי, הן אמינות. לפעולה כזאת נדרשת יכולת להגיע ליעד תקיפה מרוחק, להתגבר על מערכי הגנה ולהרוס את המטרות.

יש בדרך כלל הגזמה בהערכת מספר המתקנים האיראניים שצריך להרוס כדי לפגוע אנושות בתשתית הגרעינית. המרכיב החיוני לבניית פצצה גרעינית הוא אורניום מועשר (בדרגה של יותר מ־90%). אם כך, רק מתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו זקוקים לטיפול. הכור שנבנה באראק, ונועד להפקת פלוטונים (חומר בקיע שגם הוא מתאים לבניית פצצה), עדיין לא פעיל וגם הוא מטרה ראויה (בדומה לכור שנהרס בעיראק ב־1981).

הזרוע הארוכה של ישראל היא חיל האוויר ויש לו היכולת לטפל במטרות מרוחקות. יש ברשותו, על פי פרסומים זרים, יותר מ־400 מטוסי קרב, מה שהופך אותו לחיל גדול בקנה מידה עולמי. סדר הכוחות כולל גם טייסת F-15I (רעם), מהמטוסים המתקדמים בעולם הטסים למרחקים ונושאים חימוש רב ומדויק.

לחיל האוויר, לפי אותם פרסומים, גם כמה מטוסי תדלוק שמעניקים אפשרות להאריך את טווח הטיסה גם עד איראן. חלק מהתרגילים שערך חיל האוויר לעשרות מטוסים בטיסות למרחקים גדולים זכו לכיסוי עיתונאי ומצביעים בבירור על האפשרות להגיע לטווח כזה.

מסלול הטיסה אל מטרות "גרעיניות" עלול לעבור כבעבר מעל מדינות ערב. בניגוד לעבר, הפעם קיימת אפשרות לעצימת עין ואולי אף לשיתוף פעולה, כי העולם הערבי הסוני מאוד חושש מאיראן בעלת יכולת גרעינית. יתר על כן, לצה"ל יש יכולות מעולות בתחומים טכנולוגיים מגוונים אשר מאפשרים לעוור או לשתק מערכי הגנה אווירית. הדיווחים על פעילות חיל האוויר בסוריה ובסודאן שהתגלו רק לאחר פגיעה במטרות עשויים לשקף יכולות אלו. ייתכן שהמערכים שבידי איראן טובים ויגבו מחיר מישראל, אבל קשה להניח שיוכלו למנוע תקיפה מוצלחת.

סוגיה חשובה היא היכולת להרוס את המטרות שנמצאות מתחת לאדמה. הממשל האמריקני סיפק פצצות חודרות בונקרים, ואפשר להניח שהתעשיות הצבאיות הישראליות גם הן מסוגלות לפתח ולייצר אמצעי לחימה דומים. ייתכן שמבצע ישראלי באיראן דורש גם נוכחות קרקעית, בעיקר כדי לוודא הרס מטרות. היחידות המיוחדות של צה"ל הן המענה לצורך זה.

למרבה הצער, קשה להשיג הפתעה אסטרטגית וחבל שהתקיפה באיראן לא יצאה לפועל לפני כמה שנים. למרות המודעות של איראן לאפשרות של תקיפה ישראלית יש אולי עדיין מקום להפתעות טקטיות.

אין לטעות. תקיפה ישראלית נגד התשתית הגרעינית האיראנית היא מבצע צבאי מסובך ויש בו סיכונים לא מעטים. תושייה ונחישות ישראליות עשויות להפוך מבצע כזה להצלחה גדולה. חלק גדול מהעולם מחכה שישראל תוציא את הערמונים מהאש. החלטה על תקיפה ישראלית באיראן או על אי־תקיפה היא הימור היסטורי. מאזני היסטוריה והשכל הישר נוטים לתקיפה.

הכותב הוא פרופסור למדע המדינה ומנהל מרכז בגין־סאדאת (בס"א) למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

פרופ' אפרים ענבר

הכותב הוא נשיא מכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון (JISS)

כדאילהכיר