"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבחינה - מרכיב ביתרון האינטלקטואלי

,עודכן

כבר תיארנו, חבריי לאיגוד הסופרים ואנוכי, במכתב לשר החינוך הרב שי פירון, מה יקרה אם תתממש תוכניתו לבטל חלק מבחינות הבגרות - במקרה שלי נגענו באופן מיוחד בספרות - אך תשובתו טרם הגיעה. תלמידי ישראל עתידים להיבחן בעברית, באנגלית ובמתמטיקה, ובלחץ המקורבים לא נתבטלה בחינת הבגרות בתנ"ך. בכל השאר ייבחנו בבחינות פנימיות.

כאיש חינוך ותיק השר אמור לדעת שבכל חינוך יש מן הכפייה. לא במקרה השתמשו בעבר במטבע הלשון "להרביץ תורה". התלמידים רבצו מול המלמד כבני צאן, והוא לא היה חוסך מהם את שבטו. מאותם תלמידים שחששו מרצועת המלמד יצאו עשרות מקבלי פרס נובל מקרב בני עמנו. בדורות האחרונים החליפה הבחינה את מקום הרצועה, אך גם בה יש כדי להושיב את התלמידים ללמוד. פרופ' עדה יונת היא תוצר של מערכת חינוך שבחנה את תלמידיה במתמטיקה, באנגלית ובלשון, וגם בתנ"ך, בתלמוד ובספרות, בפיזיקה ובכימיה. בלי הבחינות היו בני דורה הולכים לים.

די להתבונן במה שקרה למקצוע התלמוד, שהיה פעם חלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים ומבחינות הבגרות, כדי להבין מהו גורלו של מקצוע שבו מתבטלת חובת הבחינה. היום כבר אין מלמדים "תורה שבעל פה" בעממי ואין מלמדים "תלמוד" בתיכון. כתוצאה ישירה, אין חוגים לתלמוד במכללות להכשרת מורים ובאוניברסיטאות. החוגים נסגרו, ואיתם נכרת ענף המחקר. מאחר שה"ישיבות" אינן מתַפקדות כמוסדות מחקר, התנוון התחום של חקר ספרות חז"ל. כאלף שנות תרבות עברית נותרו כאבן שאין לה הופכין.

הספרות העברית, לדוגמה, היא התחום שבו שאלת זהותנו עולה בחריפות רבה יותר מאשר בתחומים הומניסטיים אחדים. מי אנחנו - יהודים? ישראלים? עברים? "כנענים"? בלי התשובות המורכבות שנותנת הספרות העברית לשאלת הזהות, אנחנו כסומא בארובה. אי אפשר להקנות תחושת שייכות וזהות לנוער, במיוחד לעולים חדשים, באמצעות מתמטיקה, אנגלית ודקדוק. לעם אסור לערער את מעמדה של ספרותו ותרבותו. בתיכון האמריקני מלמדים את המינגוויי ואת ויטמן לפני שייקספיר. שייקספיר נלמד שם כחלק מספרות העולם. אצלנו שמירת התרבות הלאומית חשובה שבעתיים, כי הספרות העברית היא המבטיחה את קיומנו במקום הזה, היא הבסיס לזהות הקולקטיבית שלנו והיא שהולידה את ישותנו כעם חדש. היא הדבק המלכד ההופך שנים־עשר שבטים לעם אחד. בין התנ"ך לבין מערכוני "הגששים" יש גם ביאליק, עגנון, אלתרמן וממשיכיהם. ההחלטה לבטל את בחינות הבגרות תמיט אסון על התרבות העברית.

כשיקום פה דור שיראה בראי דיוקן מחוק, או שייקח את הידע במתמטיקה ובאנגלית וייסע ל"עמק הסיליקון", מה יאמרו במשרד החינוך? שהם לא הבינו שבלי בחינות בגרות ראויות לשמן, בלי תרבות לאומית ובלי יתרון אינטלקטואלי אין לנו מה לחפש במזרח התיכון בעולמנו הבתר־מודרני?!

הכותבת היא מרצה במרכז הבינתחומי הרצליהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר