"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בדק הבית הכרחי

,עודכן

יש לי אמון במערכת המשפט של מדינת ישראל. שופטי ישראל, לבד מחריגים נדירים, ישרים והגונים ואינם נוהגים משוא פנים בעבריינים נשואי פנים. כאשר מונח לפני השופטים חומר ראיות המחייב הרשעה, אין להם מורא מפני איש לבד ממורא החוק. שופטים יכולים לטעות, ולשם כך קיימת ערכאת ערעור, אולם אין החלטות שיפוטיות נגועות בחוסר תום לב של שופטים. אשר על כן יש לקבל את החלטת בית משפט השלום בירושלים, שזיכתה את אביגדור ליברמן, כפשוטה.

אין לי אמון ביועץ המשפטי לממשלה ובכל אותם בכירים וזוטרים בפרקליטות ובמשטרה, שבמשך 17 שנה ניהלו חקירות בעבירות חמורות נגד אביגדור ליברמן ובסופו של דבר החליטו על הגשת כתב אישום בנושא משני, שגם ממנו הוא זוכה פה אחד. מה יחשוב הציבור במדינת ישראל על שיקול הדעת של בכירי הפרקליטות ושל היועץ המשפטי לממשלה בהערכת חומרי חקירה ועל רמתם של הפרקליטים מטעם המדינה, שצריכים להתמודד עם טובי עורכי הדין בישראל?

בית המשפט העליון קבע רק לאחרונה נורמות מחמירות בעניינם של ראשי ערים על בסיס הגשת כתבי אישום נגדם. נורמות ראויות והכרחיות בעידן של התגברות השחיתות ברשויות המקומיות. איזו משמעות יש להחלטה של בית המשפט העליון כאשר הציבור מגלה את רפיון מערכת אכיפת החוק ואת הזיכוי של ליברמן, המבוסס על ראיות קלושות שהוגשו לבית המשפט, עוד לפני הצורך לעסוק במשמעות העבירה של מירמה והפרת אמונים?

במדינת ישראל יש גילויים מדאיגים של התגברות השחיתות והפשיעה ברחובות הערים. המאבק בשחיתות ובפשיעה מצוי בליבת הלכידות החברתית. אי אמון של אזרחים במערכת אכיפת החוק מסוכן ומוביל למדרון חלקלק של בוז לנורמות יסוד של חיים מתוקנים בחברה. זה הרגע שבו היועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים וממשלת ישראל כולה מחויבים לעשות בדק בית הכרחי ולהבטיח את תקינות שלטון החוק ואת יעילותו. חובה לחזק ולהעצים את אגפי החקירות, את רשות המסים ואת הפרקליטות כך שיוכלו לגייס לשורותיהם, גם במחיר של עלות כספית ניכרת, את טובי המוחות הצעירים והנמרצים שיש בישראל בשפע. כישרונות כאלה יוכלו לזרז את ניהול החקירות, לקבל את ההחלטות הנכונות על הגשת כתבי אישום ולתת לאזרחים ייצוג הולם וראוי בבתי המשפט. דרך אגב, ארה"ב פועלת כבר שנים על פי תובנה זו.

ומה אתם חושבים? טקבקו לנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר